אחרי שלושים וחמש שנות היעדרות מבית אביו, חוזר יעקב אבינו לארץ ישראל לאחר לידת יוסף. הדרך רצופה מהמורות וניסיונות, ובמרכזה עומד אחד האירועים המופלאים והמסתוריים בתורה: “וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר”.
חז“ל, ובייחוד ספר הזוהר, מלמדים שהמאבק הזה אינו סיפור היסטורי בלבד, אלא יסוד עמוק בשרשי האומה. אותו “איש” הוא שרו של עשו, הוא כוח היצר הרע, הוא כל כוחות הקטרוג וההסתה נגד יעקב ונגד עם ישראל לדורותיהם.
יעקב הוא “איש תם יושב אוהלים”, הוא סמל התורה, הוא “תיתן אמת ליעקב”. התורה נקראת אמת, והיא חותמו של הקדוש ברוך הוא. לעומתו, עשו אינו יכול להשלים עם הנהגת העולם לפי חוקי התורה. הוא לקח לעצמו את העולם הזה, את החומר, ולכן ממרום כוחותיו הוא נאבק נגד האפשרות שהעולם יתנהל על פי רצון ה'.
אך התורה קובעת: “וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ”. שרו של עשו יודע: לבטל את התורה – לא יוכל. עם ישראל יישאר דבוק בתורה, ימסור נפשו עליה, ואף בגלות הקשה תורה לא תיעקר מישראל.
איפה הוא כן פוגע? – “וַיִּגַּע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב”. אומר הזוהר הקדוש: הירך מסמל את “אִילָנָא דְתַּמְכֵי דְאוֹרַיְתָא” – את התומכים בתורה. מכיוון שבתורה עצמה לא יכול עשו לגעת, הוא פוגע במי שמעמידים ומחזיקים אותה. הוא מחליש את יכולת התמיכה, את הנדיבות, את הנדבנים, את האפשרות להעמיד מוסדות תורה ברווחה. וכך יוצא שלומדי התורה לאורך הדורות לומדים מתוך דוחק, מתוך צער הפרנסה, מתוך מסירות נפש.
“וְהִזָּהֵר בִּבְנֵי עֲנִיִּים – שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה”. התורה נרכשת במאמץ, בענווה, מתוך קושי ויגיעה. כך היה וכך יישאר עד בוא הגאולה. מי שמחזיק ידי הלומדים, מי שמסייע בבניין התורה – הוא למעשה בונה את עולמו הרוחני.
מסופר על נדיב גדול שפנה אל רבנו יוסף חיים, הבן איש חי זיע“א, וביקש לבנות בית חולים. אמר לו הרב: “בתי חולים – יהיו רבים שיבנו. אבל ישיבה? לא רבים יזכו להעמיד”. הנדיב שמע לעצת הצדיק והקים את ישיבת “פורת יוסף” בירושלים – הישיבה שממנה יצאו גדולי עולם, ובראשם מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק“ל, שהאיר את הדור כולו בתורה.
והנה, זה בדיוק מאבק הירך: מעטים זוכים להיות תומכי תורה. מעטים עומדים בפרץ. מעטים זוכים להעמיד ישיבה, להחזיק אברכים, לחזק כוללים וגדולי תורה.
אשרי האדם שתומך בתורה. מי שתומך בתורה – כל פרוטה שלו היא בניין נצחי. יש חסדים רבים ונעלים, אבל החזקת התורה היא חותם של אמת, “תיתן אמת ליעקב”. ומתוך מיעוט התומכים – הזכות שלהם עצומה לאין ערוך.
יהי רצון שנזכה כולנו להיות מן הזוכים לתמוך, להרבות, להעמיד ולהפיץ תורה. שנזכה להתגבר על מאבקו של שרו של עשו, לחזק את “כף הירך”, את עמודי התורה, ולראות בגאולה השלמה, שבה “יעלה השחר” ותשוב האמת לשלוט בעולם.
שבת שלום ומבורך.
