העולם היהודי כולו הזדעזע מהשריפה הנוראית ומחילול הקודש הנורא שהתרחשו במבנה הקלויז העתיק והמשוחזר של מרן הס"ק מרוזין זיע"א בעיר סאדיגורה, המקום בו נישאו תורותיהם ושיחות קודשם של אדמו"רי מלכות בית סאדיגורה לדורותיהם זיע"א אשר מפיהם אנו חיים עד עצם היום הזה ושם נוצקו היסודות לשיטת החסידות בדרך המלוכה – היה לאפר ועשן כאשר שלטו בו ידי פריצים וחיללוהו. ספרי הקודש שעלו בלהב השמיימה בידי אנטישמיים מרושעים ומראות ההרס הקשים במקום הקימו לתחיה את תיאורי הפוגרומים מהעבר; בית המדרש היחיד של צדיקי החסידות ששרד על עומדו ובתפארתו קרוב למאתיים שנה היה למאכולת אש של שנאת יהודים יוקדת כמוה לא ראינו מאז ליל הבדולח, כאשר שנאת גלות אדום המפעפעת באירופה רוויית הדם היהודי לא פסקה לרגע וכעת פגעה בלב ליבו של עם ישראל – קודש הקודשים. הפוגרום והשריפה לא רק הרסו את הקירות והפריטים היקרים, היא גם החריבה את הלב הטמון בו, בבחינת 'כתלי בית המדרש יעידו'. זה לא היה רק מבנה – היה זה מגדלור של אור, מקום בו כל אבן ראתה זעקה מקיר כי ה' הוא האלוקים.
היכל הקלויז ששופץ על ידי כ"ק מרן האדמו"ר מסאדיגורה שליט"א מירושלים שוקם ושוחזר בדיוק רב בעבודה ועמל רבים שנמשכו כעשור, עבודה ועמל שעמדו לצנינים בעיניהם של שונאי ישראל, שביקשו לשלוח יד במקום הקדוש – ובאו בו פריצים וחיללוהו.
במעמד מיוחד בראשות כ"ק מרן האדמו"ר מסאדיגורה שליט"א נערכה עצרת התעוררות דומעת ונרגשת ביומא דהילולא רבא של מרן המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א בהיכל ביהמ"ד סאדיגורה בירושלים, ובמהלכה התכנסו הנוכחים כולם כאחד יחד לכונן ולרומם בית ה' ולהחזירו לתפארתו – בנה ביתך כבתחילה וכוננו על מכונו.
כ"ק האדמו"ר שליט"א סיפר בדברות קודשו כי לאחר השריפה שהיתה בבית זקינו, בעל ההילולא, אמר לאימו לאחר שריפה שפקדה את ביתו ובה עלתה באש מגילת היוחסין כי אל לה לבכות: "ממני תתחיל שושלת ייחוס חדשה!" ומעין זה יש לחדש את המלוכה ולכונן את בית הס"ק מרוזין כבתחילה ברוחניות ובגשמיות.
עוד נשא דברים המשפיע הנודע הגאון רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א, שבדבריו עמד על שגב קדושת המקום, באומרו "הגויים ימ"ש אולי הצליחו לפגוע בבניין הפיזי, אבל בקדושת המקום הם לא יכולים ולעולם לא יצליחו לפגוע"; וקרא לציבור להתאחד להצלת מקום הקודש.
הציבור היה שרוי תחת הזעזוע העצום ממעשה החילול, כאשר התחושה שריחפה במקום היתה 'הביטה וראה את חרפתנו, נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים', ומאידך תחושת התכיפות והבהילות לחדש המלוכה כתיקונה ולייסד את הבית השרוף – שאלי שרופה באש; במהלך העצרת הוחלט על מסע הקודש לגיוס נדיבי עם למען הקלויז קדישא, לרוממו ולפארו כבתחילה.
