האם התמיכה בחוק ליברמן היה משפר את המצב כיום?

היהדות הנאמנה כולה נמצאת בדריכות רבה בימים אלו בעקבות המשך המצב החמור בו בני הישיבות בארץ ישראל נרדפים בעוון לימוד תורה, ובמקביל נמשכים הדיונים בוועדת חוץ ובטחון של הכנסת בהצעת החוק אשר מתייחסת לעניין מעמד בני הישיבות מול רשויות הצבא.

השאלות העולות מהצעת החוק הזו קשות, וההכרעה המורכבת נתונה בידיהם של גדולי וצדיקי הדור, מרנן ורבנן שרי התורה והחסידות חברי מועצת גדולי התורה שליט"א, אשר מקבלים משלוחי דרבנן עדכונים שוטפים על הדיונים ויידרשו להכריע בשאלה הקשה בבוא העת.

בזמן הרגיש הזה, יש מי שמבקשים לנצל את הזמן הזה לנגח חלילה את נציגי מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, הרבנים וראשי הישיבות שליט"א, על רקע הוראות הקודש שהתקבלו משולחן גבוה בשנים עברו בסוגיה הקריטית ביותר ליהודי החרדי בארץ ישראל – מעמד בני הישיבות.

אותם אלה מנסים לטעון כי לו ההחלטה של מועצות גדולי התורה שליט"א באותן שנים היתה אחרת, מצבנו היום היה יותר טוב, לשיטתם. מיותר לציין כי גם אם בעיני בשר עמדתם היתה נכונה, הרי שאנו היהודים החרדים לדבר ה', המצווים על מצוות "ועשית ככל אשר יורוך" ו"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", לא היינו מערערים אחרי הכרעת הקודש ושואלים שאלות של חכמה שלאחר מעשה.

אמנם כאן גם יש לנו את האפשרות לראות שחור על גבי לבן, עם נתונים יבשים מוצקים ובלתי ניתנים להפרכה, כולל טבלאות ממוספרות, אשר מוכיחות מעל לכל ספק כיצד גדולי ומאורי הדור שליט"א צופים למרחוק.

במה דברים אמורים? לפני מספר שנים עמדה לפני מועצת גדולי התורה הכרעה קשה. על הפרק היתה הצעת חוק של שר הבטחון דאז ליברמן, אז עוד לא חשף את פרצופו כשונא חרדים מובהק, ושיחק על הגבול בהיותו חבר בקואליציה עם הנציגים החרדים.

אותה הצעת חוק הגיעה בעקבות פסיקת בג"ץ המבטלת את החוק הקודם שהסדיר את מעמד בני הישיבות, אשר חוקק שנים בודדות קודם לכן, באותה קדנציה, בשנת תשע"ו, בהובלת הנציגות החרדית ובהכוונת כלל גדולי ישראל אשר סמכו את ידם על ההצעה ההיא שאושרה.

בג"ץ ביטל את החוק על תנאי, כלומר, לא באופן מיידי, אלא נתן לכנסת זמן לחוקק חוק חדש ורק אז יבוטל החוק. בעקבות כך נדרשה לכאורה הממשלה להביא חוק חדש, אשר אותה הביא ליברמן והניחה לדיון בכנסת.

הצעת החוק כללה יעדים וסנקציות, לראשונה בקואליציה עם הנציגות החרדית. השאלה שעמדה על הפרק היתה קשה – מצד אחד אפשרות שבג"ץ יבטל את החוק כליל ולא יהיה כלל מעמד לבני הישיבות, מצד שני תמיכה של הנציגות החרדית בהצעת חוק הכוללת יעדים וסנקציות על עולם התורה.

ההכרעה של גדולי ישראל היתה לא לתמוך בחוק. ההחלטה אושרה על ידי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה של דגל התורה.

בעקבות כך לא חוקק שום חוק עד היום הזה. אבל במקום שבג"ץ יבטל את החוק שאושר קודם לכן, בסייעתא דשמיא, ברקע הנסיבות הפוליטיות, נדחה ביצוע פסק הדין פעם אחר פעם אחר פעם. החוק של יהדות התורה נשאר בתוקף עד יומו האחרון (אמצע 2023 למספרם). ויהי לפלא.

כפי שהבטחנו, אנו נתמקד בעובדות היבשות בלבד, אשר מדברות בעד עצמן. תחילה ליעדים, כפי שהוצעו בהצהע"ח של ליברמן, אחוזי הגיוס בפועל באותם שנים כפי שפורסמו באמצעים שונים, והפער באחוזים (הרלוונטיות כפי שתראו בהמשך).

(השנים בלועזי, בהתאם להצעת החוק של ליברמן ומדידות הנתונים ע"י הרשויות)

מדין והייתם נקיים, נציין כי מדובר בחישוב מעט גס, וכולל גם שירות לאומי על אף שגם בחוק ליברמן היתה הגבלה על מספר המשרתים בשירות לאומי שייחשבו ביעדים. כמו כן, לא בכל השנים יש נתונים מדויקים במאה אחוז. (יודגש שהחריגה אפשרית באחוזים בודדים בלבד, אשר לא משנים את התוצאה הכוללת).

הצעת החוק של ליברמן קובעת כי במקרה של אי עמידה ביעדים הנ"ל, יוטלו סנקציות כלכליות על עולם התורה, לפי החישוב הבא: בשנה הראשונה והשניה של אי העמידה ביעדים, הקיצוץ בתקציב הישיבות יהיה בהתאם לאחוז אי העמידה ביעד, בשנה השלישית והרביעית הקיצוץ יהיה כפול מאחוז אי העמידה ביעדים, ובשנתיים שלאחר מכן פי שלוש.

עם זאת, הצעת החוק הנ"ל מבקשת לקבוע כי הקיצוץ בתקציב לא יעלה על חמישים אחוז מהתקציב הכולל. לצד זאת, כל עוד נמשכת אי העמידה ביעדים, תקציב הבסיס ממנו מחושב הקיצוץ, לא יוכל לעלות.

.

בהצעת החוק של ח"כ ליברמן מוצע לקבוע כי אם פחת מספר המתגייסים בפועל, החל מ־2020, מ־85 אחוז מיעד הגיוס השנתי הכולל במשך שלוש שנות גיוס רצופות, החוק פוקע תוך שנה – 4 שנים סה"כ. מאחר ולא היתה עמידה ביעדים, המשמעות היא שב־2024 החוק היה פוקע.

סיכום: להלן 4 מדדים להשוואה בין האפשרות ההיפותטית בו הצעת החוק של ח"כ ליברמן היתה מאושרת בכנסת באופן סופי, לבין המצב בתקופה הרלוונטית בו החוק של יהדות התורה נשאר בתוקף. (כזכור, החוק של יהדות התורה נשאר בתוקף עד אמצע 2023 למספרם).

מתברר מעל לכל ספק שהמקרה היחידי בו נשאר תקציב עולם התורה בשלמותו במשך 6 שנים נוספות, ואף עלה משנה לשנה, היא אך ורק הודות לכך שהצעת החוק של ח"כ ליברמן לא אושרה בכנסת והחוק של יהדות התורה נשאר בתוקף למשך 6 שנים נוספות.

חוק בתוקף:

מעמד לבני ישיבות:

תקציב עולם התורה:

(100 אחוז פלוס כי כמעט בכל שנה תקציב הישיבות עלה, בזמן שבהצע"ח ליברמן הוא היה מוקפא משנת 2018), יעדים לגיוס חרדים וסנקציות נגד עולם התורה:

***

כאמור, כל אלו נתונים יבשים וברורים, שלא ניתנים למחלוקת. בכל הממדים למעט מדד אחד, המצב הנוכחי היה טוב יותר מאשר אם הצעה"ח של ליברמן היתה מאושרת. המדד היחיד בו יש יתרון קל להצעה"ח ההיא – תוספת של חצי שנה בתוקף החוק. במצב הקיים בוטל החוק באמצע 2023 למספרם, בהצעה"ח של ליברמן הוא היה מבוטל ב־2024. המחיר על החצי שנה הזו, היה קיצוץ של 6 שנים נוספות בתקציב עולם התורה, ועוד שלל ההשלכות השליליות של הצעה"ח כפי שקבעו מרנן ורבנן שרי התורה והחסידות שליט"א.