פרסום בחדשות 12 חושף מגעים ופעולות שהתרחשו מאחורי הקלעים בשנת 2019, רגע לפני שהיועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט הכריז על הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
על פי הדיווח, הרצוג, ששימש אז כיו"ר הסוכנות היהודית ופניו היו כבר לנשיאות, ניסה ליזום מתווה חנינה לנתניהו בתמורה לפרישתו מהחיים הפוליטיים.
המגעים נוהלו על ידי מקורבו של הרצוג, איש העסקים מוטי סנדר, ובמסגרתם הוזמנה חוות דעת משפטית סודית מעו"ד אייל רוזובסקי. חוות הדעת נועדה להכשיר משפטית את בקשת החנינה, כך שתוכל להיבחן על ידי הרצוג עצמו אם ייבחר לנשיא. לפי מקורב לשעבר של הרצוג, כבר ב-2019 התקיימה הבנה בין נתניהו והרצוג סביב האפשרות לחנינה, בזמן המרוץ לנשיאות. בסופו של דבר, היוזמה לא יצאה לפועל וכתב האישום הוגש כמתוכנן.
שנתיים לאחר מכן, ב-2021, נבחר הרצוג לנשיאה ה-11 של מדינת ישראל. כבר אז עלו שאלות במערכת הפוליטית לגבי מדוע הליכוד לא הציב מועמד מטעמו מול הרצוג.
בבית הנשיא הכחישו את הדיווח. "מעולם לא היתה הסכמה, הבנה או הכרה בין הנשיא יצחק הרצוג לראש הממשלה בנימין נתניהו הקושרת בין כהונתו של הרצוג לענייניו המשפטיים של נתניהו – לרבות חנינה – לא במפורש, לא באות ולא ברמז. כל המעז לטעון אחרת עושה שקר בנפשו ובלשונו, ומסתכן בתביעת דיבה. לעניין חוות הדעת המדוברת – מדובר בשקר מוחלט וממוחזר של אדם בשם מוטי סנדר שלא היה לו תפקיד בקמפיין לנשיאות כלל. כפי שכבר פורסם שוב ושוב, חוות הדעת היא יוזמה פרטית של מר סנדר, ובפרסומים אף נקבע נקבע שלנשיא אין קשר לחוות הדעת. מר סנדר ככל הנראה ביקש את חוות הדעת אחרי ששנים ניסה לדחוף לעסקת טיעון וחנינה לראש הממשלה נתניהו. יובהר כי נשיא המדינה יצחק הרצוג לא ראה את חוות הדעת הזאת, וגילה עליה רק לאחר שנים כשפורסמה באמצעי התקשורת. עוד יודגש כי נשיא המדינה נבחר לתפקידו ברוב חסר תקדים, לאחר שקיבל תמיכה רחבה מכל סיעות הבית ולא היה צריך את תמיכתו של נתניהו או מי מטעמו".
