מנתוני שירות התעסוקה עולה כי במהלך חודש נובמבר נרשמה עלייה של כ-2.9% במספר דורשי העבודה, שעמד על 161.1 אלף בני אדם. עם זאת, בשירות התעסוקה מבהירים כי מדובר בעלייה עונתית האופיינית לחודשי נובמבר, ובניכוי עונתיות מדובר למעשה ביציבות מלאה ואף בירידה קלה מאוד. הנתון הכללי של 166.1 אלף דורשי עבודה (מנוכה עונתיות) דומה כמעט לחלוטין להיקפים שנרשמו בשגרה שקדמה לפרוץ המלחמה, מה שמעיד על התאוששות כמותית של המשק.
אולם, מתחת לפני השטח, הנתונים חושפים שינוי עומק בתמהיל האנושי של המובטלים בישראל. בעוד שהמספר הכללי חזר לשגרה, הרכב דורשי העבודה מלמד על "עקבותיה של המלחמה": נרשמה עלייה בשיעור דורשי העבודה בעלי מקצועות אקדמיים וניהוליים, וכן עלייה בשיעורם של תושבים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (8-10). במקביל, נרשמה עלייה בשיעור היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה, שעומד כעת על 65.8% (עלייה של 5 נקודות אחוז לעומת התקופה שלפני המלחמה), בעוד ששיעור דורשי העבודה מהמגזר הערבי צנח ל-26.8%.
בחלוקה גיאוגרפית, הערים אום אל פחם ורהט ממשיכות להוביל את שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר, כאשר עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר (4.6%). מנגד, הערים המבוססות במרכז, דוגמת רעננה, כפר סבא ורמת השרון, ממשיכות להציג את שיעורי האבטלה הנמוכים ביותר. נתון מעודד נרשם בגזרת הבטחת ההכנסה, שם מספר התובעים עומד על כ-36.8 אלף – אחד הערכים הנמוכים ביותר שנרשמו בעשורים האחרונים.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש, התייחסה לנתונים ואמרה כי למרות החזרה הנראית לעין לשגרה, האתגר המקצועי כעת הוא כפול. לדבריה, העלייה בשיעור הקבוצות החזקות ובעלות המיומנויות הגבוהות בין דורשי העבודה מחייבת את שירות התעסוקה לספק מענים הוליסטיים ומותאמים אישית. משש הדגישה כי הארגון עדכן את מעטפת הכלים שלו כדי לסייע הן לקבוצות המוחלשות והן לבעלי המיומנויות הגבוהות לשוב בצורה מיטבית למעגל העבודה.
