בעוד המזרח התיכון כולו דרוך לקראת התלקחות אפשרית בין ירושלים לטהראן, קולות נואשים הבוקעים מתוך הרפובליקה האסלאמית מציירים תמונה של חברה הנמצאת על סף תהום. אזרחים איראנים, שחיים תחת צל הטרור של משטר האייתוללות, מתארים מציאות של חרדה קיומית לא רק מפני מלחמה חיצונית, אלא בעיקר מהתעצמות פנימית של הדיקטטורה הדתית.
בשיחות מיוחדות שפורסמו ב-N12, עולה כי התרגילים הצבאיים האחרונים של טהראן נתפסים בקרב הציבור המקומי לא כהפגנת כוח אמיתית, אלא כניסיון נואש לשרידות פוליטית על חשבון דמם של האזרחים. "מפני שהנחש פצוע בטהראן, הדאגה העיקרית שלנו היא מהשלמת הטכנולוגיה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית והגעה לנקודת אל-חזור", סיפרה א', תושבת העיר משהד. לדבריה, "התרגילים הצבאיים נועדו בעיקר להפחדה ולהרתעה, במלחמת 12 הימים, כולם הבינו עד כמה כוחה של הרפובליקה האסלאמית היה חלול".
הפחד בתוך איראן אינו מושג ערטילאי אלא שגרה של ארבעה עשורים, המלווה בתחושת מחנק כלכלית וחברתית. האזרחים חוששים כי המשטר מנסה לנצל את המתיחות הביטחונית כדי לדכא כל ניצוץ של מחאה פנימית ולבצר את מעמדו אל מול הקהילה הבינלאומית. "העם באיראן חי כבר יותר מארבעה עשורים בפחד ובדאגה. החשש המרכזי שלנו הוא מהפיכת איראן לצפון קוריאה של המזרח התיכון. התחושה שלי היא שהרפובליקה האסלאמית מנסה באמצעות התרגילים האלו ללכת לעימות ולהכרעה מול ישראל וארה"ב", הסבירה א' בראיון ל-N12, והוסיפה אבחנה פוליטית מעניינת: "הם לא מתכוונים לסגת, אלא מנסים להאריך את חיי המשטר, לעבור את תקופת כהונתם של ראש הממשלה נתניהו ושל הנשיא טראמפ, ואז להרחיב מחדש את מעשי הרשע".
התסכול האיראני מופנה לא רק כלפי פנים, אלא גם כלפי המערב, שלדברי התושבים הפקיר אותם בסבבי המחאה הקודמים. העדויות מתארות טבח שקט והתעלמות עולמית מרצח של אלפי מפגינים. ע', תושב טהראן, סיפר בכאב: "העם באיראן משלם את המחיר כבר שנים. בנובמבר 2019, בתוך שלושה ימים בלבד, נהרגו כמה אלפי בני אדם, בשתיקה תקשורתית מוחלטת. אנחנו מוכנים לשלם את המחיר, בתנאי שהפעם זה יוביל לתוצאה". הוא הוסיף כי "להמשך החיים תחת המשטר אין שום אופק לעתיד. המצב הכלכלי הולך ומחמיר מיום ליום. החברה מתפרקת. ברפובליקה האסלאמית לא מתרחש שום שינוי לטובת העם. אנחנו חיים תחת שלטון של משטר טוטליטרי שהרג את התקווה בקרב הציבור".
לדברי האזרחים, הסכנה הגדולה ביותר היא מתן "חבל הצלה" למשטר שיאפשר לו להגיע ליכולת גרעינית, דבר שיחסל כל סיכוי לשינוי בעתיד. בלב הציבור האיראני קיימת הערכה למנהיגים שמפגינים קו נוקשה מול טהראן, מתוך הבנה שרק כוח יוביל לשינוי המיוחל.
"בכל שנה שעוברת, התנאים נעשים גרועים יותר מהשנה שקדמה לה ובלתי נסבלים יותר. אנחנו זקוקים לתמיכה. זקוקים להכוונה ולגיבוי. זקוקים לארגון", סיכם ע' את דבריו ל-N12, תוך שהוא מבהיר את עומק האכזבה מהתגובה הבינלאומית עד כה: "בנובמבר 2019 האינטרנט נותק לחלוטין, וכמה אלפי אזרחים איראנים נטבחו ב-2022 היינו ברחובות במשך חודשים, בתקווה למהפכה. אבל לא קיבלנו שום תמיכה. התמיכה היחידה הייתה שכמה פוליטיקאים אירופים, במחוות פופוליסטיות, גזרו לעצמם את השיער. זה לא מספיק עבורנו". כעת, האיראנים מחכים להזדמנות הבאה, בתקווה שהפעם העולם לא יעמוד מנגד.
