מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם דוח חמור על מצב מכשול קו התפר והמעברים באזור עוטף ירושלים. המבקר מצא כשלים רבים שמובילים למסקנה מדאיגה: המכשול והמעברים אינם מספקים את המענה הדרוש לעצירת מחבלים ושוהים בלתי חוקיים מלהגיע לתוך שטח ישראל.
מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים, כותב המבקר, משמשים נדבך מרכזי בביטחונם של תושבי ירושלים ושל מדינת ישראל כולה. פעילותם התקינה של המכשול והמעברים חיונית למניעת פיגועי טרור והסתננות למדינת ישראל וכן להבטחת מתן שירותים ראויים למשתמשים בהם, ובכלל זה אזרחים ישראלים, פלסטינים, תושבי מזרח ירושלים ותלמידים.
"לאחר טבח שמחת תורה ומלחמת חרבות ברזל הממשלה ומערכת הביטחון היו חייבות להפיק לקחים ולהיערך כראוי להגנה בכלל הגזרות. הביקורת העלתה כי לא מתקיימת למידה מספקת בגופים המבוקרים וכשלים דומים שעלו בגזרות אחרות לא תוקנו", קובע המבקר אנגלמן.
"כך, מצטיירת תמונה מדאיגה ולפיה פלסטינים יכולים להיכנס לשטח ישראל ללא כל בקרה או בידוק תוך סיכון של תושבי ישראל". גם כאן, כותב המבקר אנגלמן כי "הליקויים בדוח מטרידים וחייבים להדיר שינה מעיני ההנהגות – המדינית והביטחונית".
תוואי קו התפר באזור ירושלים נפרס לאורך מאות קילומטרים ולאורכו פועלים 16 מעברים. המבקר מצא שהמשטרה מתקשה למלא את תפקידה במניעת הסתננות של שוהים בלתי חוקיים ובבידוק במעברים. אחריות המשטרה מתחלקת בין צה"ל, המשטרה, משמר הגבול והשב"כ – והכוחות פועלים ללא תיאום הדוק, תפיסת הפעלה מסודרת, פיקוד קבוע והכשרה אחידה.
כבר בשנת 2005 החליט ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל, להעביר את האחריות לניהול המעברים מצה"ל לידי גוף אזרחי אחראי אחד. אף שהאזרוח יכול להשפיע במידה ניכרת על אורח חייהם ועל ביטחונם של תושבי ישראל, ובהם תושבי מזרח ירושלים, ועל האוכלוסייה הפלסטינית – ההחלטה הזו לא יצאה אל הפועל, כמו גם החלטות נוספות שקיבלו ראש הממשלה והממשלה במטרה לשפר את אפקטיביות המכשול.
על ההחלטות הללו ניתן למנות את החלטה ב/43 בנוגע לגורם המנחה במעברי עוטף ירושלים בנושא הטיפול הביטחוני בנוסע; החלטת הממשלה 4784 העוסקת בין היתר בהעברת האחריות הביטחונית מצה"ל למשטרה במרחב מסוים בירושלים; והחלטת ממשלה 4783 לפיה תוואי הגדר במרחב תוואי אחד יועתק מזרחה כך שיקיף את מרחב זה ויותירו בצידה הפלסטיני של הגדר. בביקורת עלה כי הקבינט המדיני-ביטחוני לא דן בסטטוס מימושן של החלטות אלה הגם שעברו כשני עשורים מאישורן.
לליקויים ולפערים המפורטים בדוח, כותב המבקר אנגלמן, לגבי אי-קיום החלטות ממשלה בנוגע לעוטף ירושלים יש השפעות ביטחוניות ניכרות, השפעות מדיניות ואף השפעות כלכליות.
בביקורת התברר כי חמ"לי התצפיות נותרו במיקומם בסמוך לקו התפר גם לאחר אירועי שבעה באוקטובר. מצב זה, מתריע המבקר אנגלמן, עלול להעמיד את התצפיתניות בגזרת עוטף ירושלים בסיכון. זאת ועוד, הכיסוי האיסופי של התצפיות אינו מיטבי וזקוק לשיפור כדי לתת מענה מהיר לכל אפשרות של הסתננות.
הביקורת העלתה כי מספר נתיבי הכניסה לכלי רכב במעברים אינו תואם את נפח התנועה מיהודה ושומרון לישראל. עומסי ענק עלולים להפוך למלכודת מוות, כפי שלמשל קרה בשנים האחרונות במעבר המנהרות: בנובמבר 2023 נפצעו שישה ישראלים בפיגוע ירי במעבר – ובדצמבר 2024 נרצח שם ילד מירי על אוטובוס.
המבקר מתריע כי סדר הכוחות שמשמר הגבול מפעיל לשמירה על תוואי המכשול והפעלת המעברים אינו עומד במלוא משימותיו. בבדיקת המחסור בכוחות לביטחון שוטף בעוטף ירושלים נמצא פער של 11.5% בין מספר השוטרים הדרוש למספרם בפועל. עוד עלה כי 30% מזמנם של לוחמי מג"ב שאמורים לעסוק בביטחון השוטף מוקדש למשימות אחרות.
לאחר מועד סיום הביקורת, אירע פיגוע רצחני בצומת רמות בירושלים שבו נרצחו שישה ישראלים ונפצעו כעשרה. הפיגוע בוצע על ידי מחבלים תושבי כפרים פלסטיניים שבאזור רמאללה. בהמשך לממצאי הביקורת המפורטים בדוח, כותב אנגלמן, ועל רקע הסיכונים הביטחוניים הנובעים מאירועי פח"ע ממפגעים היוצאים משטחי איו"ש, בפרט לירושלים ולסביבתה, קיימת חשיבות ודחיפות לתיקון הליקויים שעלו בביקורת תוך בחינת יישום ההמלצות.
מבקר המדינה ממליץ לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר לביטחון לאומי לקדם את יישום התוכנית לאזרוח המעברים – וקרא למשטרה להשלים את היערכותה למתן מענה להתפרצות המונים כפי שקרה בטבח שמחת תורה.
"על ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון לאומי, הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, מפקד פיקוד המרכז בצה"ל, מפקד מחוז ירושלים במשטרה ומפקד מג"ב לתקן באופן מיידי את הליקויים", מסכם המבקר אנגלמן, "ובכך לא להעמיד את אזרחי ישראל בסכנה למתקפת טרור תואמת שבעה באוקטובר בעוטף ירושלים".
