ערב שבת שלום – פרשת ויחי.
אני רוצה לגלות היום איזה מתכון נפלא לחיים בריאים מתורתו של אבינו הגדול מרן זצוק"ל הכ"מ: אומר הפסוק בפרשה "וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" (מ"ט, י"ב). רבותינו מסבירים (כתובות קי"א ע"ב) ש"ולבן שינים" – זה ביטוי לחיוך. כותב אבינו הגדול בפירושו הנפלא 'בית נאמן' עה"ת (ח"ב עמ' תרמ"ה), ואני מצטט את לשונו: "מחלב" – אותיות 'מח לב'. שמי שרגיל בחיוך ומלבין שינים לעצמו ולאחרים, שומר על עצמו מאירוע מוחי ומהתקף לב כנודע".
ואני רוצה לשתף אתכם למחזה שהיה לנגד עיני. היינו באלול תשפ"ד – שבעה חודשים קודם הלקח מאיתנו ארון האלוקים – אצל איזה פרופסור מיוחד, שפעם ראשונה הוא פגש את מרן. והוא מסתכל, מסתכל ואומר למרן: "אתה לא לוקח שום דבר לתפקודי לב? דילולי דם – שנוגע לאירוע מוחי?", "לא, שום דבר!". באמת באותו זמן זה היה… הפרופסור ממש הוכה בתדהמה; איך יכול להיות, אדם שעבר כל כך הרבה בחיים, רק כדורים לסכרת?! זהו זה?! שום דבר אחר לא?! הסוד הוא לשמור על הלב ועל המוח.
מרן היה חוזר הרבה פעמים על דברים שלפעמים היו מכאיבים לו. אחרי שהיה כואב, היה זורק איזו בדיחה והיה אומר: "אני מחייך לעצמי. כי הכל הכל הכל הבל". וזו הלשון של מרן כאן: "מי שרגיל בחיוך לעצמו ולאחרים" – זה שומר על הדברים האלו.
יהי רצון שיהיו לנו חיים בריאים, טובים ומתוקנים ושמחים.
שבת שלום ומבורך!
