בפרשת השבוע אנחנו קוראים שמשה רבנו אומר: למה אני קורא לבן שלי 'גרשון'? "כִּי גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" (ב', כ"ב). פירוש הדבר: הוא מזכיר לעצמו; "אני פה לא קבוע, אני גר. גר – נמצא פה זמנית, זה לא המקום שלי". אם ככה, אז צריך להבין מה זה לשון "הייתי", לכאורה צריך לומר "כי גר אנכי בארץ נוכריה"?
פה נבין את הדברים על פי מעשה שהיה. פעם היה איזה שר יהודי חשוב בממלכה באירופה, והוא היה מאוד אהוב על המלך. בזמנם, היו רגילים שיש לכל אחד חותם בטבעת שלו, כך זה היה מקובל .ומשום מה אצל השר הזה החותם שלו היה אותיות עבריות ג' ז' י'? "מה זה? זה השם שלך?", "לא, זה הסמל המסחרי שלי". טוב, הייתה לו הצלחה כבירה, וזה גרם לקנאה ושנאה אצל השרים הגויים שהיו מסביב. והם חיפשו איך להפיל אותו. טיפטפו נגדו עד שהלשון הרע עשה את העבודה – המלך חשד בו על איזה דבר והשליך אותו לבור תחתיות. סבל נורא. אחר זמן, התברר למלך שהכל עורבא פרח – הכל שקר, אז העלה אותה חזרה לגדולה. והנה המלך מסתכל על הפנים שלו, לא רואה שום צער, שום שברון. אומר לו המלך: "תגיד, איך שרדת בתופת הזה כל-כך הרבה?", אמר לו: "אדוני המלך, אתה יודע מה זה ה-ג' ז' י'? ג'ם ז'ה י'עבור. גם כשהייתי בגדולה, אף פעם לא גבה לבי, כי תמיד הסתכלתי בזה. בכלא לא נשבר לבי. כי הסתכלתי ואמרתי: גם זה יעבור".
משה רבנו, לא רק בזמן שהוא היה בגלות מדין, הוא ציין לעצמו "אני גר". אלא "גם כאשר הייתי בארמון המלוכה – הבן של בתיה בת פרעה, אהוב, יש לי הכל". גם אז "גר הייתי" – גם בזמן ההוא "אני לא קבוע". זה סוד נפלא, איך תמיד תמיד להסתכל על החיים בצורת פרוזדור. לא להיתפס לדברים הגשמיים. לחיות את האמונה בבורא עולם ! וכל מה שמסביב זה הכל דרך מעבר. ככה החיים הרבה יותר מאושרים, הרבה יותר שמחים, חיים של אמונה וביטחון.
שבת שלום ומבורך!
