ראש הממשלה בנימין נתניהו חולל בסוף השבוע סערה מדינית כאשר הצהיר כי ישראל תפעל לצמצום הדרגתי של הסיוע הצבאי מארצות הברית, העומד כיום על כ־3.8 מיליארד דולר בשנה, עד להפסקתו המלאה בתוך כעשר שנים. הדברים, שנאמרו בריאיון למגזין היוקרתי The Economist, עוררו הדים מיידיים בוושינגטון והציבו סימן שאלה סביב עתיד המודל הביטחוני המוכר. נתניהו הדגיש כי ישראל אינה צריכה להיות תלויה בסיוע צבאי זר, אך לא הצהיר על לוח זמנים בו ישראל תגיע לעצמאות מלאה. לדבריו, הוא אף הציג את העמדה בפני נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במהלך פגישתם לפני כעשרה ימים במאר-א-לאגו.
"אני רוצה לצמצם את הסיוע הצבאי בתוך עשר השנים הקרובות", אמר נתניהו בריאיון. כאשר נשאל אם מדובר בצמצום עד לאפס, השיב נחרצות: "כן". ראש הממשלה פירט כי במהלך ביקורו האחרון בארצות הברית אמר לנשיא דונלד טראמפ כי ישראל מעריכה מאוד את הסיוע האמריקני לאורך השנים, אך ציין כי המדינה פיתחה יכולות ביטחוניות מתקדמות והגיעה לבשלות אסטרטגית. בבסיס המהלך עומדת הערכה כלכלית אופטימית, לפיה בתוך עשור תגיע הכלכלה הישראלית להיקף של כטריליון דולר, נתון שלדבריו מצדיק את השינוי. “זו לא כלכלה ענקית, אבל גם לא קטנה”, ציין ראש הממשלה, והבהיר כי אין מדובר בשינוי פוליטי עמוק: “זה לא אומר שאני לא נלחם על התמיכה והנאמנות של העם האמריקאי. צריך להיות משוגע כדי לא לעשות את זה”.
הצהרות אלו מגיעות בזמן שהסיוע הנוכחי מעוגן במזכר הבנות שנחתם בשנת 2016 בין ממשלות ישראל וארצות הברית, לתקופה של עשר שנים עד ספטמבר 2028. במסגרת ההסכם מוענק לישראל סיוע בהיקף של 38 מיליארד דולר, מתוכם 33 מיליארד דולר כמענקים לרכישת ציוד צבאי ו-5 מיליארד דולר למערכות הגנה מפני טילים. הסיוע הזה נחשב לאבן יסוד ביחסים הביטחוניים בין המדינות, והוא מאפשר לצה"ל לבצע רכש ארוך טווח של פלטפורמות יקרות כמו מטוסי ה-$F-35$. עם זאת, במהלך מלחמות או אירועי קיצון (כפי שראינו בשנים האחרונות), הקונגרס האמריקני מאשר לעיתים קרובות חבילות סיוע מיוחדות מעבר לסכומים המעוגנים במזכר, כאשר חלק בלתי נפרד מהבנות הסיוע הוא המחויבות החוקית של ארה"ב לשמור על ה"יתרון הצבאי האיכותי".
לצד החזון הכלכלי-ביטחוני, התייחס נתניהו גם לביקורת הבינלאומית על מספרי הנפגעים בעזה, והדגיש כי ישראל פועלת בתנאים הקשים ביותר שנראו אי פעם בלחימה אורבנית. "יש שם זירת לחימה עירונית צפופה מאין כמותה, עם מאות קילומטרים של מנהרות טרור, הכול ממולכד – ובכל זאת לא הפצצנו את המקום עד חורמה", אמר ראש הממשלה. דבריו משקפים את הניסיון הישראלי לאזן בין הצורך המבצעי להשמדת תשתיות הטרור לבין הלחץ הבינלאומי, כל זאת תוך מבט צופה פני עתיד לעבר עצמאות ביטחונית וכלכלית מוחלטת בעשור הקרוב.
