המזרח התיכון עומד בפני שינוי היסטורי: טורקיה מבקשת להצטרף לברית ההגנה בין סעודיה לפקיסטן אשר ברשותה נשק גרעיני. המהלך המפתיע של אנקרה מצביע על שינוי כיוון משמעותי במדיניות החוץ של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, כאשר השיחות בנושא נמצאות בשלב מתקדם והסכם בנושא נראה כעת כאפשרות סבירה במיוחד. הסכם כזה צפוי להביא לשינוי גדול במערך הביטחוני במזרח התיכון ובכלל.
כפי שדווח בסוף השבוע ברשת בלומברג, טורקיה מבקשת להצטרף להסכם ההגנה האסטרטגי שעליו חתמו ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בריאד בספטמבר. במסגרת ההסכם המקורי, התחייבו שתי המדינות כי כל מתקפה על אחת מהן תיחשב כפעולת תוקפנות נגד שתיהן. כעת, כניסתה של טורקיה למשוואה הזו עשויה לייצר "בלוק" סוני עוצמתי בעל יכולות צבאיות וטכנולוגיות חסרות תקדים.
על פי הדיווח בבלומברג, טורקיה רוצה להצטרף לברית בעקבות סימני שאלה שיש לממשל ארדואן לגבי האמינות של ארה"ב ומחויבותו של הנשיא דונלד טראמפ לנאט"ו. מעבר לחששות מוושינגטון, טורקיה רואה בכך הזדמנות לדחוק את רגלי איראן, לחזק את מעמדה כמנהיגת המוסלמים ולזכות בחוזים ביטחוניים וכלכליים שמנים. המהלך מציב את אנקרה בעמדת מפתח, שכן ברית ההגנה בין סעודיה לפקיסטן, שתיהן מדינות מוסלמיות, קובעת ש"כל התקפה" על אחת משתי המדינות תיחשב להתקפה על שתיהן.
מדובר בסעיף בעל משמעות אדירה, הדומה לסעיף 5 באמנת נאט"ו, הברית הצפון-אטלנטית, שהיא ברית צבאית מערבית של מדינות אירופה, קנדה וארה"ב. העובדה שטורקיה עצמה חברה בנאט"ו, וצבאה הוא הצבא השני בגודלו בברית הזו – רק צבא ארה"ב גדול ממנו – הופכת את הניסיון להצטרף לברית מקבילה במזרח התיכון לאירוע בעל השלכות בינלאומיות רחבות. אם המהלך יושלם, מדובר ביצירת כוח צבאי מאוחד המשלב את העוצמה הכלכלית הסעודית, הידע הגרעיני הפקיסטני והצבא הטורקי המיומן.
