משבר מדיני בין ישראל לארגנטינה הוביל להקפאת טקס העברת השגרירות הארגנטינאית לירושלים, שתוכנן להתקיים ביום העצמאות. הסיבה לפעולה הפתאומית היא מתיחות חריגה ביחסים סביב איי פוקלנד. כך פורסם לראשונה בחדשות 12. המהלך מעורר דאגה רבה בירושלים, שכן על פי גורמים מדיניים המתיחות סביב הנושא אינה מוגבלת רק לטקס עצמו ואף עלולה לסכן את הקשר כולו בין המדינות – שהתקרבו מאוד מאז בחירתו של חאבייר מיליי לנשיאות ארגנטינה.
שורש המשבר טמון בפעילות כלכלית בלב ים; המתיחות מתרחש על רקע עילות של חברה ישראלית, NAVITAS, בשטח ימי שבארגנטינה מכנים "המאלווינס", ומוכר לציבור הרחב כאיי פוקלנד. החברה צפויה לבצע עבודות קידוח ופיתוח באזור, ולהפיק 32 אלף חביות ביום, מהלך שבארגנטינה נתפס כקו אדום מדיני. ארגנטינה טוענת לבעלות על איי פוקלנד ורואה בקבוצת האיים שטח שנכבש על ידי בריטניה, וכל דריסת רגל מסחרית באזור ללא אישורה נחשבת לפגיעה בריבונותה. גורמים המקורבים לנשיא חאבייר מיליי אמרו לחדשות 12 כי שהמשבר חורג מסוגיית השגרירות בלבד – אלא "מסכן את היחסים בין המדינות".
הנשיא מיליי, שנחשב לאחד התומכים הנלהבים של ישראל בעולם, חש אכזבה אישית עמוקה מההתנהלות הישראלית בסוגיה. "כך לא נראית חברות, איפה השותפות באה לידי ביטוי?", תהו מקורביו בפני חדשות 12, והוסיפו כי "הוא הרגיש שזה הרגע שהוא ציפה מההנהגה בישראל להפגין יותר". מנגד נראה כי בישראל טרם נמצא פתרון לסוגייה המורכבת הזאת וכי מדובר בנושא שהוא אף אמוציונלי – ומעבר למגרש המדיני הקר. במשרד החוץ ניסו להנמיך את הלהבות ומסרו בתגובה: "ארגנטינה, תחת הנהגתו של הנשיא מיליי, היא אחת מידידותיה הקרובות והטובות של ישראל. בין הנהגות ישראל וארגנטינה מתקיים שיח קרוב ושוטף. לנושא המוזכר ניתנה התייחסות פומבית, והנושאים הנידונים ימשיכו לעמוד במוקד הדיונים בין הצדדים".
ההקפאה הנוכחית עומדת בניגוד מוחלט להבטחותיו המפורשות של הנשיא מיליי, שהצהיר ביוני בשנה שעברה בישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת לרגל ביקורו בארץ, כי ארצו תעביר את השגרירות לירושלים בשנה הנוכחית. באותו מעמד מרגש אמר מיליי: "אחיי ואחיותיי בישראל, ארגנטינה עומדת לצידכם בימים קשים אלו. אנחנו בקרב מוסרי בין טוב לרע והתחלנו להפסיד ברגע שהפסקנו להיות מסוגלים להפריד בין השניים. זה קרב על העתיד כולו." כעת, נראה כי הקרב המוסרי נאלץ להתמודד עם אינטרסים כלכליים ומחלוקות טריטוריאליות, המעמידים בסימן שאלה את הצעד ההיסטורי של העברת השגרירות לבירה.
