שוב זה קורה: בית המשפט העליון מאותת על כוונתו להתערב עמוק בתוך ניהול הממשלה ובסמכויותיו של ראש הממשלה. בהחלטה שפורסמה היום, החליטו השופטים להעלות הילוך במאבק על כהונתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, תוך שהם מותחים ביקורת על כך שהממשלה בחרה להשיב במישור העקרוני ולא להיגרר למגרש העובדתי שהציבו העותרים. השופטים הבהירו כי עמדת הממשלה, לפיה ההחלטה אינה מושפעת מאירוע כזה או אחר שנטען נגד השר, אינה מספקת אותם בשלב זה, וכי הם מצפים להתייחסות מפורטת הרבה יותר לתשתית העובדתית שהוצגה נגד בן גביר.
למרות שמדובר בסוגיה פוליטית מובהקת של מינוי שרים, בג"ץ בחר שלא לדחות את העתירות על הסף אלא דווקא להרחיב את ההרכב, מה שמעיד על הרצון לייצר תקדים משפטי נוסף מול הרשות המבצעת. בהחלטה נכתב כי "בהיעדר התייחסות לגופו של עניין מטעם ראש הממשלה – שהחלטתו היא שעומדת במוקד העתירות – איננו רואים טעם מעשי בקיום הדיון שנקבע. מצאנו להורות כבר בשלב זה על הרחבת ההרכב שידון בעתירות, והמשך הטיפול בהליך ייעשה בהרכב מורחב של 5 שופטים".
המשמעות היא שחרב הפיטורים תמשיך להתנופף מעל ראשו של השר בן גביר בחודשים הקרובים, כאשר השופטים כבר מסמנים את היעדים הבאים ומבהירים כי ההרכב המורחב ישקול הוצאת צו על תנאי וייתן את החלטתו כבר בתחילת חודש פברואר הקרוב. הדיון המקורי בוטל, ובמקומו ייקבע מועד חלופי שלא יאוחר מסוף חודש מרץ, מה שמשאיר את הקואליציה במתח משפטי מתמשך ובחוסר ודאות לגבי יציבות הממשלה.
בצעד נוסף המדגיש את המיקוד בראש הממשלה נתניהו, בג"ץ סירב לצרף את הכנסת כמשיבה, ובכך השאיר את המערכה בזירה המינהלית הלחיצה. השופטים קבעו כי ההחלטה שעומדת במוקד היא החלטתו האישית של ראש הממשלה מכוח חוק היסוד, ולכן אין מקום לערב את הכנסת ביוזמת בית המשפט. נראה כי בבג"ץ נחושים להמשיך את הקו האקטיביסטי המנסה להכתיב לדרג המדיני את הרכב הממשלה, גם כשמדובר בהחלטות ליבה של הרשות המבצעת שזכו לאמון הציבור בקלפי.
מקורבי בן גביר מסרו בתגובה כי "העובדה שבג"ץ כותב שישקול להוציא צו על תנאי אפילו בלי דיון ובלי שום סמכות, מוכיחה שהשופטים מחפשים משבר חוקתי בכל מחיר".
