"רבי שמואל, למה?" שאלו החברים בצרפת. "למה לעזוב את הרווחה הכלכלית, את התמיכה הממשלתית, ולעבור לחיים של דוחק בישראל?". אבל לרבי שמואל אטלן ז"ל הייתה תשובה אחת, שניצחה כל שיקול כלכלי: "אני רוצה ילדים תלמידי חכמים".
הוא ורעייתו ארזו את הפקלאות, עזבו את חיי הנוחות באפינהי שבצרפת, ועלו לארץ עם שבעה ילדים כדי להצטופף בדירה שכורה וצנועה. רבי שמואל לא חיפש פינוקים; הוא מיד נכנס ללמוד בכולל של הגאון רבי אביגדור נבנצל, מאושר בחלקו, שוקד על הגמרא בשלושה סדרים רצופים של אהבת תורה.
תורמים כעת, מקימים את היתומים של ר' שמואל, וזוכים לזכויות עצומות!
ללמוד בין הכימותרפיה לשינה באוטו האידיליה נקטעה באחת. הבשורה המרה היכתה במשפחה: המחלה הנוראה התגלתה בלבלב ובכבד. אבל גם אז, בתוך התופת, רבי שמואל לא ויתר. האברכים בכולל היו דומעים למראהו: הוא היה מגיע, לומד עשר דקות, יוצא לנוח ברכב שהעמיד לרשותו ראש הכולל, וחוזר ללמוד עוד עשר דקות. כל דקה של תורה הייתה עבורו חמצן.
כשרופאי הארץ הרימו ידיים, יצאו ההורים למסע הישרדות בצרפת ובארצות הברית בניסיון להציל את חייו. בארץ נותרו הילדים לבדם במשך חודשים ארוכים, מתמודדים עם החרדה ומתחזקים זה את זה. אך למרבה הכאב, הטיפולים נכשלו. אבא חזר הביתה – להיפרד.
"בית שהוא בית חולים" החודשים האחרונים בבית משפחת אטלן היו קורעי לב. הבית הפך למחלקה סיעודית. בחורים צעירים עזבו את סדרי הישיבה כדי להרכיב עירויים לאבא ולסעוד אותו, וילדה בת 12 חזרה מבית הספר למציאות של בלוני חמצן ופחד מוות מרחף. בחנוכה האחרון, אבא עוד הדליק נר ביד רועדת. יומיים לאחר מכן, הלהבה כבתה. רבי שמואל החזיר את נשמתו הטהורה לבורא, מזוכך בייסורים ומסירות נפש.
עכשיו תורנו רבי שמואל כבר לא סובל, הוא יושב בישיבה של מעלה. אבל כאן למטה נותרה אלמנה שבורה ושבעה יתומים. אין להם בסיס כלכלי, אין דירה, ואין מפרנס. שלושה מהיתומים כבר הגיעו לפרקם ועומדים לפני נישואין, אך הקופה ריקה לחלוטין. המשפחה האציילה הזו, שעזבה הכל למען התורה וחיה בצניעות מדהימה, עומדת כעת בפני שוקת שבורה.
זהו סיפור של מסירות נפש יהודית בטהרתה. הם עזבו הכל כדי להיות חלק מאיתנו, וכעת, ברגע המשבר הגדול ביותר שלהם – אנחנו חייבים להיות שם עבורם. לא נתן להם לקרוס!
תורמים כעת, מקימים את היתומים של ר' שמואל, וזוכים לזכויות עצומות!