דוח חריף של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (שלישי), מטיל פצצה בנוגע להתנהלות משטרת ישראל והשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לצרכי אכיפה. על פי הדוח, המשטרה עושה שימוש במערכות מעקב המעבדות מידע ביומטרי ונתונים אישיים רגישים של אזרחים, לעיתים ללא הסדרה חוקית נאותה ותוך פגיעה משמעותית בזכות לפרטיות. המבקר מתריע כי המצב הנוכחי יוצר חשש כבד מפני "מדרון חלקלק" שעלול להוביל לניצול לרעה של טכנולוגיות דורסניות במרחב הציבורי.
בממצאי הדוח, עולה כי מערכות כמו "עין הנץ" ומערכות לזיהוי פנים הופעלו מבלי שהונחה התשתית המשפטית הנדרשת לכך בחקיקה ראשית. המבקר קובע כי "השימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, הכוללים יכולות ניטור ועיבוד מידע בהיקפים נרחבים, מחייב איזון עדין מול זכויות היסוד של הפרט". עוד נמצא כי במקרים רבים המשטרה לא ביצעה תסקירי השפעה על הפרטיות טרם הטמעת המערכות, ובכך מנעה מהציבור ומהכנסת את היכולת לפקח על היקף החדירה לחייהם הפרטיים של האזרחים.
המבקר אנגלמן לא חסך בביקורת על הגופים האמונים על אכיפת החוק וציין במכתב המלווה לדוח: "הטכנולוגיה מקדימה את החקיקה, אך אסור שהדבר יהווה הצדקה לפעולה בחלל משפטי. על משטרת ישראל להבטיח כי כל אמצעי המשמש לאכיפה יעמוד במבחן החוקיות והמידתיות". לדבריו, היעדר השקיפות והפיקוח עלול להוביל לאובדן אמון הציבור במערכת האכיפה. הדוח מדגיש כי לא מדובר רק בכשל טכני, אלא בחוסר הבנה של עומק הפגיעה בזכויות אזרח בסיסיות בעידן הדיגיטלי.
בסיכום הדוח, קורא מבקר המדינה לממשלה ולשר לביטחון לאומי לפעול לתיקון מיידי של הליקויים. "המאבק בפשיעה הוא יעד לאומי ראשון במעלה, אך הוא אינו יכול לבוא על חשבון רמיסת זכויות היסוד של אזרחים נורמטיביים", נכתב בדוח. אנגלמן דורש מהמשטרה לגבש נהלים ברורים ומחמירים לשימוש בטכנולוגיות אלו, להגביל את משך שמירת הנתונים ולהבטיח שכל פעילות טכנולוגית תלווה באישור משפטי מפורט, כדי למנוע הפיכת המרחב הציבורי למרחב של מעקב מתמיד ללא בקרה.
