לאחר המבצע הדרמטי שבו ישראל חיסלה את מזכ"ל חיזבאללה, נחשפים כעת המחירים הכלכליים של עלות המבצע, החיסול הדרמטי של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שבוצע באמצעות הטלת פצצות במשקל כולל של 83 טונה על הבונקר התת-קרקעי בו שהה, הסתיים כזכור במותו של מנהיג ארגון הטרור לצד בכירים נוספים, אך כעת מתברר כי למבצע המורכב נלווה מחיר כספי גבוה במיוחד.
על פי דיווח שנחשף ב-TheMarker, עלות המבצע מוערכת בכ-125 מיליון שקל. סכום זה כולל כ-25 מיליון שקל עבור החימושים שהוטלו בהפצצה עצמה, כאשר יתרת הסכום הופנתה לכיסוי שעות טיסה רבות, צריכת דלק וחימושים נוספים שהוטלו במטרה למנוע מכוחות חילוץ להגיע לזירה. לצד אלו, באותו יום נרשמה גם מתקפת נגד של טילים ששיגר חיזבאללה לעבר ישראל, מה שחייב הפעלת מערכות הגנה ושימוש במיירטים שעלותם נאמדת בכמה עשרות מיליוני שקלים נוספים.
הסיבה לכך שבצה"ל החלו לחשבן את עלות החיסול נובעת מפרקטיקה שהשתרשה בצבא במהלך העשור האחרון. במסגרת המערכה בין המלחמות בסוריה, החלו ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל לתמחר עלויות של משימות שונות כדי להציג לדרג המדיני ולקבינט את המשמעות של פעולות צבאיות חריגות, מתוך מטרה לגבש בקשות תקציביות מדויקות ממשרד האוצר. בהתאם לכך, גם במהלך מלחמת "חרבות ברזל" העריכו בצה"ל את נתוני העלויות, כאשר בין היתר צוין כי צה"ל תקף את החות'ים בתימן בכ-20 תקיפות שונות, כשכל תקיפה כזו עלתה בין 30 ל-50 מיליון שקל.
המספרים הללו הם רק חלק קטן מהתמונה הכוללת של המלחמה. העלות הביטחונית הישירה של המערכה מוערכת בכ-222 מיליארד שקל, נתון המלמד כי המחיר של כל יום מלחמה הגיע לכ-280 מיליון שקל בממוצע. יום הלחימה היקר ביותר נרשם בראשית המלחמה, מעט לאחר תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, אז הגיעה העלות היומית ל-1.3 מיליארד שקל. באותה תקופה החזיק הצבא כ-220 אלף אנשי מילואים, ביצע רכש ציוד בהיקפים אדירים ושינע כוחות שריון ונגמ"שים תחת שימוש אינטנסיבי בחימושים.
כאשר בוחנים את העלות המלאה של המלחמה, הכוללת גם את התקציבים האזרחיים – כמו פיצויים לעסקים, נזק לרכוש, מימון המפונים ועלויות המימון של החוב הממשלתי – התמונה הופכת למורכבת עוד יותר. בעוד משרד האוצר מעריך את העלות הכוללת ב-277 מיליארד שקל, בנק ישראל נוקב במספר גבוה בהרבה – כ-352 מיליארד שקל. הפער העצום בין שתי ההערכות נובע משיטת התחשיב; בעוד האוצר מתמקד בשינויים בגירעון התקציבי ביחס לתכנון המקורי, בנק ישראל כולל בחישוביו גם את העלויות הביטחוניות והאזרחיות הצפויות בשנת 2026, כחלק בלתי נפרד מהשלכות המלחמה.
כזכור, המבצע שהוביל לחיסולו של נסראללה יצא אל הפועל ב-27 בספטמבר 2024, יום במהלך ליל שבת בשעה 18:20. ישראל ביצעה אז תקיפה אווירית מאסיבית על המפקדה המרכזית של חיזבאללה בשכונת "כיכר הביטחון" שבחארת חריכ, בלב הדאחייה. התקיפה בוצעה על ידי עשרה מטוסי F-15I "רעם" מטייסת 69 שהמריאו מבסיס חצרים, לצד מטוסי F-16I "סופה", שהטילו יחד 83 פצצות במשקל של טונה כל אחת, בהן פצצות חודרות בונקרים. לצד נסראללה נהרגו בתקיפה עלי כרכי, מפקד חזית הדרום של הארגון, והגנרל האיראני עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.
