לאחר הכרזתה של ארצות הברית על המעבר לשלב ב' בהסכם ברצועת עזה, שזה אומר פירוק ארגון הטרור חמאס מנשק, מה שציפו בישראל לזה כבר זמן רב, נחשפים כעת התנאים המורכבים והמחלוקות הקשות שעומדים במרכז המשא ומתן. הטיוטה המסתמנת מנסה לגשר על פערים עצומים בין דרישות ישראל לפירוז מוחלט לבין רצון חמאס לשמר יכולות הגנתיות מסוימות תחת כסות של "נשק אישי".
בחדשות i24 נחשפו פרטים על אודות המתווה המתגבש, לפיהם טיוטת ההסכם שעליה אמורים לדון השליח האמריקאי סטיב ווטקוף וח’ליל אל חיה, מתווה את ההבנות המסתמנות בין ארצות הברית לחמאס בסוגיית פירוק הנשק ברצועת עזה. ההסכם, אם ייחתם, ייקרא "הסכם ההבנות בסוגיית הנשק", ולא "הסכם מסירת הנשק". בחירת המינוח הזו מעידה על הרגישות הרבה ועל הניסיון האמריקאי לרכך את התהליך עבור הצדדים, כאשר לפי הטיוטה, חמאס תצהיר כי "לבקשת ישראל היא חדלה מלהוות איום".
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות נוגעת להגדרת סוגי הנשק שיוותרו בידי המחבלים. הבסיס להסכם כולל אבחנה בין נשק כבד והתקפי לבין נשק קל, אישי והגנתי, כפי שמוגדר על ידי חמאס. עם זאת, הארגון דורש להחריג מטולי RPG ומשגרי יאסין 105 מהגדרת הנשק הכבד ולהכיר בהם כנשק אישי והגנתי. מנגד, העמדה הישראלית נותרת בלתי מתפשרת, שכן ישראל, לעומתו, עומדת על פירוק מלא של כל סוגי הנשק ללא יוצא מן הכלל.
מעבר לפירוק הפיזי של אמצעי הלחימה, המתווה עוסק גם בעתיד פעילי הארגון ובחשיפת התשתיות התת-קרקעיות. ההסכם מציע גם מתן חנינה למחבלים שיסכימו להניח את נשקם, לצד פיצויים אפשריים, נושא שעדיין בדיונים בין ישראל לארה"ב. כחלק מההבנות, חמאס צפויה למסור מפות מנהרות ומיקומי מחרטות לייצור נשק, אך בתמורה דורשת פתיחת המעברים, כולל מעבר רפיח, נסיגה מדורגת מזרחה ופירוק המיליציות החמושות.
בירושלים מבהירים כי לא תהיה כל נסיגה לפני הבטחת ביטחון מלאה. עמדת ישראל ברורה: אין נסיגה לפני פירוז מלא ומוחלט של כל שטחי הרצועה, ומעבר רפיח ייפתח רק לאחר השבת גופתו של רן גואילי, בכפוף לפיקוח מצרי. כעת נותר לראות האם השליח האמריקאי יצליח לגשר על הפערים בסוגיית הגדרת הנשק ותנאי פתיחת המעברים, בדרך למהלך שעשוי לשנות את פני המערכה.
