במכות האחרונות המונחתות על מצרים, עומד משה רבנו לפני פרעה ומזהיר אותו מפני המכות הקשות שעתידות לבוא: הברד, הארבה, החושך ומכת בכורות. טרם פתיחת המערכה הזו, מדגיש משה רבנו בפני פרעה את התכלית העמוקה של המופתים הללו באומרו למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ. דברים אלו באים ללמד את מלך מצרים כי אין כל כוח בעולם המסוגל למנוע את רצונו של הבורא יתברך. אף שפרעה כבר למד על בשרו בשלוש המכות הראשונות כי השם הוא בורא העולם, ובשלוש המכות השניות הכיר בכך שהקב"ה משגיח על כל פרט בבריאה, הוא עדיין סבר בטעות כי אינו מחויב להישמע לקולו. מחשבתו הרעה הייתה שישנן דרכים או כוחות בטבע שיכולים לעכב את החפץ האלוקי, ועל כך השיב לו משה כי אין עוד מלבדו ואין כל כוח המסוגל להתייצב כנגד גזירתו.
המכה השנייה בסדרת המכות האחרונות היא מכת הארבה, ובהתבוננות מדוקדקת בפסוקים נגלים לעינינו פרטים מפליאים ביותר. משה מזהיר את פרעה כי אם ימאן לשלח את העם, יגיע מחר הארבה ויכסה את עין הארץ עד שלא יוכל איש לראות את האדמה. הארבה עתיד לאכול את יתר הפלטה שנשארה מהברד, ואת כל העץ הצומח בשדה. ואכן, התורה מתארת כיצד נשא רוח קדים את הארבה אל ארץ מצרים, וכאן מופיע תיאור מעורר תהייה: ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאוד. הלשון הכפולה, המציינת מצד אחד שהארבה עלה ומצד שני שנח, דורשת הסבר, וכך גם התיאור ותחשך הארץ. כיצד זה חשכה הארץ כאשר השמש זורחת בשמיים? זאת ועוד, התורה מציינת שהארבה אכל את כל עשב הארץ ופרי העץ, אך מיד לאחר מכן מוסיפה ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה, וצריך להבין מדוע היה צורך לכפול את הדברים ומדוע השתנה הלשון מעשב ופרי למושג ירק.
הביאור לכך מתבסס על יסוד דברי רבנו אברהם אבן עזרא ועל גילויי רבותינו, לפיהם במכות הללו הושבת שימוש השמש ולא היה אור בעולם. הארבה המצרי התפצל למעשה לשתי להקות ענק עצומות שפעלו כשני חילות שונים. להקה אחת שימשה כמעין חיל אוויר, היא נשארה במרומים ומילאה את חלל הרקיע בצפיפות כה אדירה עד שקרני השמש לא יכלו לחדור דרכה. צפיפות זו יצרה מעין תקרה חשוכה מעל מצרים, וזהו פשר הכתוב ויעל הארבה על כל ארץ מצרים והתוצאה של ותחשך הארץ. לעומתם, הלהקה השנייה נחתה על הקרקע כחיל רגלים, וזהו וינח בכל גבול מצרים. הארבה שעל האדמה הוא זה שכילה בפועל את העשבים ואת הפירות, כפי שמתאר הכתוב בתחילה.
כעת ניתן להבין את דקדוק הפסוק שלא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה. במשך שבעת ימי המכה, הצמחים שלא נאכלו על ידי הארבה נותרו בחושך מוחלט תחת הלהקה שכיסתה את השמיים. כיוון שלא ראו אור שמש במשך שבעה ימים, אבד מהם הצבע הירוק והם הפכו צהובים וכמושים. לכן מדגישה התורה כי מעבר למה שנאכל, לא נותר ירק, כלומר הצבע הירוק החיוני, בעצים ובעשבים. פלאי המדע הגנוזים בבריאה מגלים לנו כי כשהקב"ה חפץ בדבר, הוא מפעיל את כוחות הטבע באופן שאין לו מניעה. פרעה הרשע בטח בשמש כבאלוהות וחשב שהבורא אינו שולט בה, אך מכות אלו הראו לו כי השמש אינה אלא ברוא שכפוף לרצון השם, המעלים את אורה כרצונו.
המסר העולה לדורות הוא החשיבות שבהתחזקות באמונה הפשוטה שאין עוד מלבדו. כאשר אדם הולך בתמימות זו ומאמין בכל לבו שאין כוח המנהיג את העולם מבלעדי הבורא, הוא זוכה לחיות חיי שלווה ושמחה עוד בעולם הזה. האמונה והביטחון מסירים מהלב את כל הדאגות והמועקות, שכן המאמין יודע שאינו לבדו ואינו האחראי הבלעדי על התוצאות. אדם המפנים כי הבורא הוא המנהיג היחיד נשאר בריא בנפשו ובגופו, וחייו הופכים נעימים וטובים. יהי רצון שנזכה לקבל את השבת בשמחה, לראות ניסים ונפלאות בימינו כפי שהיו בימי צאתנו ממצרים, ונזכה במהרה לגאולה השלמה כנבואת כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
