בית המשפט העליון העלה הבוקר (רביעי) הילוך בעימות חזיתי מול הממשלה, כאשר הוציא צו על תנאי המורה לראש הממשלה בנימין נתניהו להסביר בתוך פרק זמן קצוב מדוע הוא נמנע מפיטוריו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.
המשמעות המשפטית של הצו היא דרמטית שכן מעתה המדינה אינה יכולה עוד להסתפק בטענות הגנה כלליות, אלא על ראש הממשלה להצדיק באופן פרטני וענייני את החלטתו להשאיר את בן גביר בתפקידו. זאת אל מול תשתית ראייתית ענפה שהציגו העותרים והיועצת המשפטית לממשלה על התערבות שיטתית ופסולה של השר בעבודת המשטרה, במינויים ובחקירות רגישות.
החלטת בג"ץ מגיעה לאחר שנתניהו לא השיב בצורה עניינית לעתירות המקוריות והסתפק בטיעונים כלליים על חוסר סמכות שיפוטית. חומרת העניין והשלכותיו הציבוריות הובילו את בג"ץ להחלטה להרחיב את ההרכב לתשעה שופטים – רוב מוחלט של שופטי העליון המכהנים כיום. העתירות מייחסות לבן גביר חשש להתערבות פוליטית עמוקה והשפעה פסולה על חקירות, כאשר בבסיס הדברים עומדת הטענה כי השר לא עמד במתווה ההסכמות שגובש בעבר בינו לבין היועמ"שית, מתווה שנועד להסדיר את גבולות הגזרה בין הדרג המדיני למקצועי במשטרה.
השר איתמר בן גביר לא נותר חייב והגיב בחריפות להחלטה. "אין להם סמכות, לא תהיה הפיכה", כתב.
