מסגרת סדרת "ניתוחי מדיניות" של בנק ישראל, מתפרסם הבוקר (ג') מחקר מרתק של הכלכלנים דוד מנחם וארי קוטאי, השופך אור על השאלה שמטרידה את ציבור המשקיעים והלווים: למי יש את "כדור הבדולח" המדויק ביותר לחיזוי האינפלציה?
המחקר בחן את הקשרים הסטטיסטיים בין ארבעה מקורות מידע מרכזיים בין השנים 2012–2024: שוק ההון, חזאים פרטיים, חוזי אינפלציה וציפיות הבנקים. הממצא המרכזי חד-משמעי: הציפיות הנגזרות משוק ההון מקדימות את כל היתר. המידע על שינויי מחירים מחלחל קודם כל לבורסה, ורק לאחר מכן מעדכנים החזאים והבנקים את התחזיות שלהם.
בבנק ישראל מסבירים כי לציפיות האינפלציה תפקיד כפול: הן לא רק מנבאות מה יקרה, אלא גם משפיעות על המציאות. כאשר הציבור מצפה לאינפלציה, הוא מקבל החלטות כלכליות בהתאם. לכן, הזיהוי המוקדם בשוק ההון מאפשר לבנק המרכזי לקבל החלטות ריבית מושכלות יותר.
למרות היתרון המובהק של שוק ההון, בבנק ישראל מסייגים: הנתונים מהשוק עלולים להיות "רועשים" בגלל שינויי נזילות או פרמיות סיכון. עם זאת, המחקר מוכיח כי היתרון של השוק אינו נובע רק מכך שהוא מתעדכן מדי יום, אלא מכך שהוא משקף את הערכות השוק בזמן אמת בצורה המדויקת ביותר.
