המדינה הותירה את תושבי העוטף לבדם ברגעיהם הקשים ביותר, כך עולה מתמונת המצב המטלטלת שפורסמה היום (שלישי) בדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הדוח, שבוחן לעומק את הטיפול ביישובי העוטף שנפגעו בטבח השבעה באוקטובר, חושף כשלים מערכתיים חמורים בתפקוד הממשלה ומשרדיה השונים אל מול הצרכים הדחופים של התושבים המפונים והקהילות שנחרבו.
לפי הנתונים המדאיגים העולים מן הבדיקה, חודשים ארוכים לאחר האסון, המענה הממשלתי עדיין לוקה בחסר ומתאפיין בבירוקרטיה סבוכה שמעכבת את שיקומם של האנשים שאיבדו את כל עולמם ביום אחד. המבקר אינו חוסך בביקורת וקובע כי הממשלה לא נערכה כראוי לתרחישי פינוי המוני ולמתן מענה אזרחי מקיף בעת מלחמה, דבר שהוביל לתחושת הפקרה עמוקה בקרב הניצולים.
במסגרת הדוח המקיף, מובאים דבריו הנוקבים של מבקר המדינה אשר מסכם את הממצאים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. "הביקורת העלתה כי הממשלה נכשלה במתן מענה יעיל ומהיר לתושבי הנגב המערבי בתחומי הדיור, החינוך, הרווחה והבריאות. מציאות שבה תושבים שחוו את התופת נאלצים להילחם על זכויותיהם הבסיסיות מול מנגנונים בירוקרטיים אטומי לב היא בלתי קבילה", כך נכתב בדוח המבקר מילה במילה.
הביקורת מצביעה על כך שגם לאחר הקמת מנהלת 'תקומה', נותרו פערים משמעותיים בתיאום בין משרדי הממשלה, מה שיצר חלל שלטוני שבו הקהילות נאלצו להסתמך על יוזמות אזרחיות ומתנדבים כדי לשרוד את השבועות הראשונים של המערכה.
הדוח מפרט שורה של ליקויים ספציפיים, החל מחוסר במיגון הולם במוסדות חינוך ועד לעיכובים בלתי סבירים בפיצויים לעסקים וחקלאים באזור. המבקר אנגלמן מדגיש את החובה המוסרית של המדינה כלפי אזרחיה ומציין בדו"ח כי "על ממשלת ישראל לפעול ללא דיחוי להסרת החסמים המונעים את שיקום היישובים והחזרת הביטחון לתושבים. לא מדובר בטובה שעושה המדינה לאזרחיה, אלא בחובתה הבסיסית ביותר כלפי מי שנפגעו בקו האש".
המסמך הקשה חושף גם כי המענה הפסיכולוגי והטיפולי לנפגעי הטראומה רחוק מלעמוד בביקוש, מה שמותיר משפחות שלמות ללא סיוע נפשי קריטי. כעת, כשהנתונים כולם מונחים על השולחן, נשאלת השאלה האם הממשלה תסיק את המסקנות המתבקשות ותשנה מסלול, או שתושבי הדרום ימשיכו להרגיש שגם לאחר שוך הקרבות, הם עדיין נלחמים לבדם מול המערכת.
