ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, למדיניות חוץ והסברה, בראשות ח"כ בועז ביסמוט קיימה היום (שלישי) דיון שעסק בחיזוק והרחבת הסכמי אברהם, במסגרתו שמעה על יישום ההסכמים מנציגי המל"ל, צה"ל, משרדי הביטחון, הכלכלה, האנרגיה, התיירות החינוך ועוד. חלקו הראשון של הדיון התקיים במתוכנת גלויה וחלקו השני היה חסוי, כאשר המטרה המרכזית שעמדה לנגד עיני המשתתפים היא הפיכת הברית האזורית למנוע צמיחה מדיני וביטחוני חסר תקדים.
יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט סיפר בפתח הדיון כי נפגש לפני מספר ימים עם השגריר האמירתי וראה מקרוב עד כמה הם מייחסים חשיבות להסכמים האלה ועד כמה גדול הפוטנציאל שהם רואים בהם. ח"כ ביסמוט השווה בין הסכמי השלום עם מצרים וירדן שהתפתחו בעיקר לשלום קר, ואמר שהסכמי אברהם הביאו מציאות אחרת. הוא הוסיף שהשאלה הגדולה עכשיו היא מה אנחנו עושים עם זה? איך מחזקים את הקיים ואת מרחיבים את ההסכמים למדינות נוספות.
במהלך הדיון, נציג המל"ל דיווח כי השיח שמתנהל על הסכמי אברהם הן על ידי ראש הממשלה והן באמצעות המל"ל נמצא גבוה מאוד בסדרי העדיפויות. זה נכון מול מדינות במרחב וגם מול הממשל האמריקאי. הוא הוסיף כי ישנה חשיבה לא רק איך לשמר את הקיים, אלא איך להרחיב ולמנף את ההסכמים בצורה רחבה יותר. לדבריו היעד המרכזי הוא לצרף מדינות נוספות שאין להן כיום שלום עם ישראל, בין אם דרך הצטרפות להסכמי אברהם ובין אם באמצעות הסכמי שלום נפרדים. בנוסף, גם מדינות שכבר יש לנו איתן יחסים דיפלומטיים, או שמעוניינות להעמיק קשרים עם המערב, רואות בהסכמים מסגרת להשתלבות אזורית רחבה יותר כחלק מחזון אזורי כולל בהובלה של האמריקאים.
אחד החידושים המעניינים שעלו בדיון הוא יצירת מדרגים של שותפות במסגרת הסכמי אברהם ברמות שונות של השתלבות כאשר הרעיון הוא להוריד את רף הכניסה למדינות שמתקשות להצטרף מיד להסכם שלום מלא מסיבות פוליטיות פנימיות או אזוריות. במקביל, נציג משרד הביטחון אמר כי הם מסתכלים על הסכמי אברהם כקשרים אסטרטגיים ומקיימים קשרים טובים עם מערכות הביטחון מולם, הכוללים דיאלוגים אסטרטגיים ושותפות ביטחונית מדינית. חלק משיתופי הפעולה מתקיימים בערוצים ישירים בין מערכות הביטחון ומשרדי ההגנה, וחלקם מתבצעים דרך חברות ביטחוניות ותעשיות רלוונטיות. הוא סיכם כי ישנה מדיניות ברורה להרחיב ככל האפשר את מערכת היחסים ולחזק את האינטרסים המשותפים.
במישור האופרטיבי והכלכלי, נציג המתפ"ש תיאר את שיתוף הפעולה בעיקר בהקשר של הזירה הפלסטינית וסיוע ההומניטרי לאורך תקופת הלחימה, בעיקר עם מרוקו ואיחוד האמירויות שהיו מעורבות באופן פעיל בהיבטים הומניטריים רבים כמו סיוע רפואי, הכנסת ציוד ומזון וכן תמיכה בגורמים הומניטריים שפועלים בתוך הרצועה. מנקודת המבט של משרד הכלכלה, מדינות הסכמי אברהם מהוות מנוע מרכזי להעמקת הקשרים הכלכליים של ישראל באזור ולפתיחת דלתות לשווקים נוספים. נציג המשרד דיווח כי בשנה האחרונה היקף הייצוא הישראלי לאיחוד האמירויות עמד על למעלה מחצי מיליארד דולר, והייבוא ממנה התקרב למיליארד דולר והזכיר שמעבר להיקף הסחר הישיר, יש לכך ערך אסטרטגי כצומת לשווקים רחבים בהרבה.
במשרד האנרגיה אמרו כי שיתופי הפעולה עם מדינות הסכמי אברהם משתלבים במסגרת שלושת צירי הפעולה המרכזיים שלהם בזירה הבינלאומית. הראשון הוא חיבוריות אזורית, השני הוא שיתופי פעולה בילטרליים בתחומי מים ואנרגיה והשלישי הוא חיזוק היחסים ארוכי הטווח גם בתקופות מאתגרות. עם זאת, במשרד התיירות אמרו כי בעוד שהתיירות היוצאת מישראל לאיחוד האמירויות מצביעה על מספרים גדולים, התיירות הנכנסת מאיחוד האמירויות היקפי התיירות הנכנסת מאיחוד האמירויות עדיין נמוכים יחסית, גם בהשוואה לפוטנציאל וגם לציפיות שהיו עם חתימת ההסכמים. לפי הנתונים בשנת 2019 נכנסו לישראל כ-900 מבקרים מאיחוד האמירויות, בשנת 2022 המספר עלה לכ-1,600, בשנת 2023 ירד לכ-970 מבקרים.
