למה נעצרה התוכנית להכשרה ושילוב חרדיות בהיי טק?

אחרי שהוגשה לפני כחצי שנה לאגף התקציבים באוצר, שם נתקלה בעיכובים ובהתנגדויות, יוזמי התוכנית להכשרת חרדיות לעבודה בהיי־טק ובתעשיות הביטחון מנסים להניע אותה מחדש בממשלה החדשה, ומקיימים מו"מ מול האוצר אולם כרגע אין התקדמות. תקציב התוכנית לשלוש השנים הקרובות מוערך בכ־100 מיליון שקל.

את התוכנית יזם המכון החרדי למחקרי מדיניות, והיא גובשה בשיתוף בכירים בהיי־טק, במערכת הביטחון, באקדמיה ובעולם הרבני. לפי התוכנית, שהוצגה בשבוע שעבר ליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, בשלוש שנים הקרובות יוכשרו 1,500 נשים לענפי ההיי־טק השונים, ובטווח הארוך יוכשרו 1,300 עובדות בשנה. המכון החליט ללחוץ כדי לקבל החלטה מהירה לקראת שנת הלימודים שבפתח. לפי מנכ"ל המכון רועי כהן, "בהערכה שמרנית, כל בוגרת עתידה להכניס למדינה כ־1.3 מיליון שקל מסים ישירים על השכר לתקופת עבודה של 27 שנים".

לפי הפרסום הבוקר בעיתון 'ידיעות אחרונות', המרכיב העיקרי שנתקל עד כה בהתנגדות באוצר ובות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) הוא הקביעה שההכשרה תוכר כחלופה לתואר אקדמי. ממשרד האוצר נמסר כי "נערכו דיונים רבים באשר לתוכנית. בין היתר, נידונו פערים וקשיים רבים הקיימים בה, שנציגי המשרד ביקשו לקבל לגביהם מענה שטרם התקבל".

יו"ר המכון אלי פלאי אמר כי "באוצר ממתינים 70 שנה שההנהגה הרבנית תאמץ את האקדמיה. זה לא קרה וכנראה לא יקרה ב־70 השנים הקרובות. לא מעניין אותם שבתעשייה ובאקדמיה סבורים שהתוכנית נותנת מענה אמיתי ואיכותי, הם מבינים יותר טוב".

במסגרת התוכנית יוקם מסלול חדש בסמינרים, המוסדות העיקריים להכשרת חרדיות לתעסוקה, שישלב לימודים והכשרה מקצועית בליווי "נציגים רבניים". הלימודים יהיו ברמה ובסטנדרטים שמשתווים ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב. הכוונה היא להפעיל את המסלול מיידית בחמישה סמינרים ובעתיד גם בסמינרים נוספים. המועמדות יידרשו לעבור מכינה שתכשיר אותן באנגלית ובמתמטיקה ברמה של 5 יחידות בבגרות.

לפי ראשי המכון, המיקוד בנשים נובע מהעובדה שברוב המשפחות במגזר הן אלה שיוצאות לעבודה, ובניגוד לגברים – לרבות מהן יש בסיס טוב באנגלית ובמתמטיקה.

בשנת 2019 שיעור התעסוקה של החרדיות היה 76.7%, מרביתן בעבודות חלקיות בשכר נמוך, ורק כ־6% מהן בענף ההיי־טק