ערב שבת שלום לאחיי ואהוביי!
הרמב"ם כותב בספרו "מורה נבוכים" (ח"ג פרק מ"ה): "אשר לשלחן ולהיות הלחם עליו תמיד – איני יודע מה הטעם לזה, ולא מצאתי עד היום לְמה אוכל לייחס אותו". הרמב"ם בספר הזה – "מורה נבוכים", כתב טעמים פשוטים כדי שגם הנבוכים ינסו להבין טעמי המצוות, ופה הוא אומר: "לא מצאתי!".
אבינו הגדול זצוק"ל הכ"מ בפירושו הנפלא 'בית נאמן' עה"ת (ח"ד עמ' קס"ה) אומר ככה: השלחן הוא שלחן גבוה וממנו מקבלים את הלחם. לחם – זה אב-טיפוס לכל המזון והפרנסה. וכשמו כן הוא, "שלחן" לשון שליח. הוא הצינור שמעביר את השפע אל העולם. ולכן את לחם הפנים עורכים ביום השבת, "בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה'" (ויקרא כ"ד, ח'). כי גם יום השבת הוא מקור השפע, שבת היא מקור הברכה. ולכן לחם הפנים מסמל את התהליך הזה שקורה בעולם.
אבל לא רק שלחן לחם הפנים שהיה בבית המקדש, גם השלחן שלנו נקרא שלחן, "וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'" (יחזקאל מ"א, כ"ב). איזה? שאני ואתה אוכלים עליו. הוא גם כן השליח.
הגמרא אומרת במסכת ברכות (י' ע"ב) שהאשה שאירחה את אלישע אמרה (מלכים-ב' ד', ט') "אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד". מאיפה את יודעת שהוא "איש קדוש"? מה את יש לך עיני רנטגן? את יודעת להבחין, בוחנת לבות וכליות? אמרה: "לא, לא ראיתי זבוב עובר על שולחנו". לא ראיתי זבוב עובר על שולחנו! אוכל – מגיעים זבובים. היא לא ראתה.
יש כאן עוד סוד נפלא: זבוב בגימטריה "טוב", אין טוב אלא תורה (ראה אבות פ"ו מ"ג ועוד). הזבוב בא ואומר: תקשיב טוב, אם אתה יודע להכיר טובה לבורא עולם ורואה את הטוב שבעולם ואומר דברי תורה על השלחן – מצוין. ואם לא, אז "טוב" – אז יבוא הזבוב ש-זזז ויזמזם ויחפש את הלכלוכים, זה הזבוב. זה או "זבוב" או "טוב".
וכך כאשר אדם מתרגל לומר "תודה!", לראות את הטוב שבורא עולם נותן סביבנו, אז אנחנו נותנים – הזבוב זה רומז ליצר הרע – לטוב מקום בתוכנו, ועל השלחן שהוא השליח וצינור השפע לטובה וברכה מידו העשירה, הפתוחה והרחבה.
שבת שלום ומבורך!
