המחאות באיראן מתחדשות בעוצמה, כאשר במהלך השבת יצאו אלפי מפגינים להפגנות במספר אוניברסיטאות בטהראן ובמוקדים נוספים ברחבי המדינה. ההפגנות התקיימו כחלק מציון 40 יום לטבח בגל המחאות בינואר, וכללו עימותים עם כוחות הביטחון. סטודנטים באחת האוניברסיטאות קראו "חופש" ו"מוות לחמינאי" לעבר חברי בסיג' שהתעמתו איתם. במקביל דווח על קריאות "מוות למשטר" במהלך הפגנות באוניברסיטה הטכנולוגית "שריף" ובאוניברסיטה "אמיר כביר" שבטהראן, שם התעמתו מפגינים עם כוחות בסיג' וקראו "חירות". לפי דיווחים שונים, ישנם פצועים בשורת אוניברסיטאות ברחבי איראן.
במקביל לסערה ברחובות, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ סיפק הצהרות חסרות תקדים בנוגע למחיר הדמים של הדיכוי האיראני. בנאום שנשא במהלך השבת, טען הנשיא כי 32 אלף בני אדם נהרגו במחאות באיראן עד כה, נתון המהווה אישור רשמי ראשון מצד הממשל לממדי הקטל. מנגד, ממשלת איראן הציגה נתונים נמוכים משמעותית וטענה כי נהרגו 3,117 בני אדם, ובהם 200 שוטרים. טראמפ הבהיר את עמדתו ואמר: "תושבי איראן מאוד שונים מההנהגה האיראנית. המשטר רצה לתלות 837 בני אדם ואני אמרתי להם שאם יתלו אפילו אדם אחד אז אכה בהם מיד והם ויתרו על זה. אני מרגיש רע כלפי אנשי איראן שחיים בגיהנום".
המתח המדיני מגיע לשיאו על רקע הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", לפיו טראמפ שוקל לבצע תקיפה ראשונית מוגבלת נגד אתרי צבא וממשל באיראן במטרה לכפות עליה הסכם גרעין חדש. כשנשאל על כך ישירות, השיב הנשיא: "אני יכול להגיד שאני שוקל את זה", והוסיף ביחס לאיראנים כי "עדיף שינהלו משא ומתן על עסקה הוגנת". למרות האיומים, נראה כי הפערים במו"מ נותרו בלתי ניתנים לגישור. סוכנות הידיעות האיראנית "איסנה" ציטטה דיפלומט מקומי שהבהיר כי טהראן לא תתגמש בנוגע להמשך העשרת האורניום בשטחה, וכי החומרים המועשרים לא יוצאו מהמדינה בשום הסכם עתידי.
בזמן שבישראל מעריכים כי המגעים הגיעו למבוי סתום, מדינות המפרץ כבר נערכות לתרחיש של התלקחות כוללת. על פי דיווח ב"רויטרס", קיימת דאגה עמוקה במפרץ מכך שעימות צבאי עלול לצאת משליטה ולזעזע את המזרח התיכון כולו. הדיווח אף חשף רגע של מתח בחדר הדיונים, כאשר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י סירב לפתוח מעטפה שהגישו המתווכים העומאנים, אשר הכילה מסרים אמריקניים בנוגע לתוכנית הטילים של הרפובליקה האסלאמית.
ההיערכות הצבאית ניכרת גם בשטח. ב"ניו יורק טיימס" דווח כי הפנטגון החל בפינוי מאות חיילים מבסיסים בקטאר ובחרין, כולל בסיס הצי החמישי, כצעד התגוננות מפני נקמה איראנית. במקביל, למעלה מ-60 מטוסי קרב אמריקניים נחתו בירדן. מנגד, הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן שידר מסר של התרסה בטלוויזיה הממלכתית ואמר כי ארצו "לא תרכין את ראשה ללחץ מצד מעצמות העולם" במסגרת שיחות הגרעין. "מעצמות העולם עומדות בשורה כדי לאלץ אותנו להרכין את ראשנו, אבל אנחנו לא נרכין את ראשנו למרות כל הבעיות שהן יוצרות עבורנו", הצהיר.
הלחץ על איראן מגיע גם מכיוון אירופה. ב"דיילי מייל" הבריטי פורסם הבוקר כי קצינים בכירים בדימוס קראו לראש הממשלה קיר סטארמר לאפשר לארה"ב להשתמש בבסיסים בריטיים לצורך התקיפה המסתמנת. האדמירל בדימוס כריס פארי הזהיר בהקשר זה כי "הסירוב עלול להצטייר כחולשה". נכון לעכשיו, נראה כי הנשיא טראמפ טרם הכריע סופית לגבי מועד התקיפה ויעדיה, אך התקיפה המוגבלת נותרה על השולחן כאופציה ממשית במידה ואיראן תמשיך לסרב להפסקת העשרת הגרעין.
