התפתחות במגעים לקידום חוק עונש מוות למחבלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיעו להבנות עקרוניות בנוגע לקידום חוק עונש מוות למחבלים, מהלך שצפוי לשנות את פני הענישה הביטחונית בישראל. לפי פרסום היום (שני) בווינט, הסיכום הנוכחי, שפרטיו עדיין כפופים לאישור סופי של ראש הממשלה והגורמים המשפטיים, מנסה לאזן בין דרישותיו של השר בן גביר לבין החששות המדיניים של נתניהו. על פי המתווה המסתמן, בנוסח החוק יצוין כי חובה יהיה להטיל עונש מוות על מחבל מיהודה ושומרון שיועמד לדין שם, אך לצד זאת הוכנס סעיף "ריכוך" המאפשר לבתי המשפט להחריג מחבלים מסוימים מהעונש מטעמים מיוחדים או בנסיבות מיוחדות, ואף יתאפשר למורשעים להגיש ערעור ולדרוש הקלה בעונש.
מאחורי הקלעים של ההסכמות עומדת דרישתו של ראש הממשלה נתניהו לרכך את נוסח הצעת החוק המקורי שהגיש השר בן גביר. החשש המרכזי שעלה בשיחות הוא מפני פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל, במיוחד לאור העובדה שהנוסח המקורי נחשב לחמור אף יותר מהסטנדרטים הנהוגים במערכת המשפט בארצות הברית. כחלק מהפשרה, הוחלט כי השופטים יידרשו לנמק בכתב מדוע החליטו שלא להטיל עונש מוות, ויוכלו לעשות זאת רק במקרים חריגים ביותר. למרות ההתקדמות, הצעת החוק עדיין נתקלת בקשיים משמעותיים מול הייעוץ המשפטי לכנסת, בעיקר סביב הסעיף הקובע כי העונש יחול רק במקרים של רצח על רקע לאומני שמטרתו פגיעה באזרח או תושב ישראלי – נקודה שמעוררת טענות לאפליה במקרים שבהם הקורבנות אינם אזרחי המדינה.
החוק, שנמצא כעת בשלבי הכנה בוועדה לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית, עבר כבר מספר דיונים בקבינט המדיני-ביטחוני. בעבר הביע מתאם השבויים והנעדרים, גל הירש, חשש כי קידום החקיקה עלול לסכן את חייהם של חטופים המוחזקים בידי ארגוני הטרור. עם זאת, נראה כי המכשול הזה הוסר מסדר היום; בדיווח צוין כי הירש הבהיר כי לאחר השבתם של החטופים, ראש הממשלה נתניהו שינה את עמדתו והחשש הביטחוני המיידי בנושא זה פג. כעת עיני המערכת הפוליטית נשואות להכרעות המשפטיות הסופיות שיאפשרו את הבאת החוק לאישור המליאה.
