דוח מבקר המדינה המתפרסם היום מטיל פצצה פוליטית וביטחונית רחבת היקף, כאשר המבקר מתניהו אנגלמן משרטט תמונה חמורה ומקיפה של מחדלי פינוי האוכלוסייה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". המבקר, שבחן לעומק הן את המדיניות הממשלתית והן את התנהלות השלטון המקומי, מבהיר כי לא יעבור לסדר היום על הממצאים הקשים. על פי ההודעה הרשמית של משרד מבקר המדינה, הכשלים שנחשפו הם תוצאה של חוסר היערכות עמוק, והוא קובע נחרצות כי "הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי", אמירה המהווה תמרור אזהרה ברור למקבלי ההחלטות בצה"ל, בשב"כ ובממשלה.
המבקר חושף בדוח כי כבר מתחילת המלחמה התגלו פערים בלתי נתפסים ביכולת המדינה להעניק הגנה בסיסית לאזרחיה. הוא מדגיש כי לא מדובר רק בכשל ביצועי מקומי, אלא במחדל מנהיגותי ומערכתי רחב, שבו רבבות תושבים מצאו עצמם ללא מענה מוסדר במשך שבועות. אנגלמן מבהיר כי בכוונתו ללכת עד הסוף עם המסקנות: "בביקורות הליבה שיבחנו את האחראים לכשל, ובביקורות נוספות, תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים". דברים אלו מצביעים על קשר ישיר בין חוסר המוכנות של הדרג הביטחוני והצבאי לבין המצוקה הקשה שחוו המפונים בדרום ובצפון.
בצד המוניציפלי, הדוח חושף כי רשויות מקומיות רבות, במיוחד אלו המטווחות ביותר, נאלצו לפעול בחלל ריק וללא תקצוב הולם או הנחיות ברורות מהממשלה. "לא ניתן להשלים עם המציאות שבה הממשלה אינה מקבלת החלטות בסוגיות ליבה הנוגעות לביטחון האישי של אזרחי ישראל בעורף", נכתב בדוח המבקר. בעוד שמשרד מבקר המדינה מציין לחיוב את "התגייסות המיידית של הרשויות המקומיות הקולטות לקליטת המפונים" ואת משרד הנגב והגליל על העברת כספים מהירה, הוא מותח ביקורת חריפה על הפערים המיגוניים והתקציביים שנותרו ללא מענה מספק מצד משרדי הממשלה המרכזיים.
אחד הליקויים החמורים ביותר נוגע לניהול המידע והתיאום בשעת חירום. המבקר דורש ממשרד ראש הממשלה, המשפטים והאוצר "לקדם ולבסס הליכים מקוצרים להעברת מידע בשעת חירום בין גופי ציבור, לרבות רשויות מקומיות". חוסר השקיפות והסרבול הבירוקרטי פגעו, לדבריו, ביכולת לסייע למפונים בזמן אמת. המבקר אף מבהיר כי הוא כבר מכין את התשתית לשלבים הבאים של חקירת המחדל וציין כי "לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית – מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה", ובכך מסמן את עומק הביקורת הצפויה על הדרג המדיני והביטחוני כאחד.
לסיכום, דוח המבקר קורא לשינוי תפיסתי דחוף בניהול העורף ומזהיר כי הכשלים שנחשפו הם בבחינת תמרור אזהרה בוהק לקראת אפשרות של הסלמה רחבה בצפון. המבקר תובע מהממשלה לאמץ מודל הפעלה חדש שיבטיח שקיפות ומענה הומניטרי הולם, ומדגיש כי "כדי לשפר את אמון הציבור בגופי הממשל", יש צורך בתיקון עמוק של כלל מערכי החירום ומיצוי הדין עם האחראים למחדלים שסיכנו את חיי האזרחים.
תגובת דובר צה״ל: לאורך המלחמה, פיקוד העורף התייצב בשטח לסייע לרשויות המפונות והקולטות לפתוח מרכז שליטה ולהוביל את המענה הנדרש. הדבר נעשה בעזרת כ-1,000 מפקדי וחיילי הפיקוד, בסדיר ובמילואים, תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים. הפיקוד פעל בהתאם לתוכנית ״מרחק בטוח״ כפי שאושרה, ובהתאם להיקף הפינוי כפי שהגדירה רשות החירום הלאומית.
כפי שהשתקף בהמלצות הביקורת, הסמכות לאיסוף מידע אישי על אזרחים נתונה למשרד הפנים, ובתוכו מערך פס"ח, ולא לפקע"ר, ולכן פקע"ר סייע בכל הכלים שהיו לו על מנת לסייע למשרד הפנים ולרח"ל לגבש את תמונת המפונים באמצעות הנגשת המידע בפני המפונים על האפשרות להזין בעצמם מידע דרך מערכת ״תיבת נוח״ ובהמשך אף במערכת "יחד". באשר לטענה על פינוי תושבי הנגב המערבי עם פרוץ הלחימה, נוכח המצב המבצעי, התבצע פינוי דחק ולא פינוי סדור.
