כחלק מלקחי מלחמת 7 באוקטובר, קיבל הרמטכ"ל אייל זמיר החלטה דרמטית על הקמת חיל רובוטים בצה"ל. המהלך השאפתני נועד לתת מענה למספר אתגרים אקוטיים שצפו במהלך הלחימה, ובראשם הצורך בחיסכון בחיי חיילים ופתרון למחסור בכוח אדם. החיל החדש צפוי לספק מענה ללחימה בתנאים מורכבים במיוחד, דוגמת סריקת מנהרות טרור, פעילות בשטחים עירוניים צפופים והגעה למקומות שהגישה הפיזית אליהם מסוכנת או קשה עבור כוחות חיים.
כבר במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה ובלבנון נעשה שימוש נרחב בכלים בלתי מאוישים, אולם הקמת החיל תאפשר ליצור מערך רב-ממדי מתואם ומסתנכרן שייסע לכוחות הלוחמים. החיל החדש ירכז תחתיו את פיתוח אמצעי הלחימה העתידיים והטמעתם ביחידות השונות, תוך בניית תפיסות ותורות לחימה המתבססות על הניסיון העצום שנצבר במלחמה האחרונה. המערך המתוכנן ישלים את פעילותה של מנהלת ה-AI והאוטונומיה במפא"ת, גוף שזמיר עצמו יזם את הקמתו בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד הביטחון. המנהלת, המשותפת למשרד הביטחון ולצבא, תוביל את המחקר ובניין הכוח בעולמות הבינה המלאכותית כדי לאפשר קצב לחימה מהיר יותר, יעילות גבוהה וניצול נכון של משאבים.
בדיווח שנחשף בכנס "דיפנס-טק" של מפא"ת ובשיתוף אוניברסיטת תל אביב, הובאו דבריו של ראש מנהלת AI ואוטונומיה, ירון שריג, שהגדיר את המערכה הנוכחית כנקודת מפנה היסטורית. לפי דבריו של שריג: "המלחמה הזו היא מלחמת הרובוטיקה הראשונה. שילבנו בשדה הקרב עשרות אלפי כלים, מלהקות רחפנים ועד צוותי רובוטיקה קרקעית מתמרנת". מנהלת זו אמורה לאגד מומחים מהיחידות הטכנולוגיות בצה"ל, חוקרים מהאקדמיה ואנשי סטארטאפ כדי לחולל קפיצת מדרגה מבצעית.
היכולות שכבר הופעלו בשטח ממחישות את עוצמת השינוי: ביבשה הופעלו רובוטים לסריקה ולחימה בתוך מנהרות, לצד נגמ"שים אוטונומיים עמוסים בחומרי נפץ שנעו באזורי לחימה וניקו שטחים לפני כניסת הכוחות. בנוסף, דחפורי D9 אוטונומיים או נשלטים מרחוק פעלו באזורים עם חשד למטענים ואפשרו פריצת דרכים בטוחות. גם בים ובאוויר הופעלו כלי שיט וכטב"מים לאיסוף מודיעין ותקיפה, מה שסלל את הדרך להבנה כי העתיד הביטחוני של ישראל נשען על המהפכה האוטונומית.
