סגן ד' הוא רק בן 22 מרעננה, אך כובד המשקל המונח על כתפיו בטייסת ה"זיק" יכול להכריע גורלות של שכונות שלמות בישראל.
בראיון בלעדי ל'המחדש' הוא מתאר את המציאות המורכבת של מפעיל כטמ"ם (כלי טיס מאויש מרחוק) שמוצא את עצמו מתמרן בין השקט הסטרילי של 'הקרון' במרכז הארץ ממנו הוא מפעיל את כלי הטיס, לבין זירת הקרב הבוערת, אלפי קילומטרים משם.
ד', שהחל את דרכו במסלול המפרך של קורס טיס והשתלב במערך הכטמ"ם היוקרתי, הפך למבצעי לפני חמישה חודשים בלבד. למרות גילו הצעיר, הוא כבר הספיק לצבור ניסיון מבצעי עשיר במבצע "עם כלביא" וכעת הוא מהווה בורג מרכזי במבצע "שאגת הארי", כשהוא אמון הן על התכנון האסטרטגי של המשימות והן על הטסת הכלי בפועל מעל יעדי האויב הרגישים ביותר.

המערכה הנוכחית, כך מתברר, מתחילה הרבה לפני שהמנוע של ה"זיק" נשמע על מסלול ההמראה. "ההיערכות מורכבת מאוד אבל מרתקת," מספר ד' ל'המחדש'. "כמפעיל, יש לך המון השפעה על התכנון. בסוף, מה שאתה משרטט על המפות, זה מה שיקרה בשטח."
רגעי השיא עבורו הם המפגשים עם אנשי חיל האוויר שתחתיו ואנשי המילואים הוותיקים, שם הוא, הקצין הצעיר, מתדרך את הכוחות לקראת היציאה ליעד. הפער הבלתי נתפס בין השרטוטים במשרד הממוזג לבין הביצוע המדויק בשמי מדינת אויב הוא מה שמניע אותו. "קשה לתאר את התחושה כשאתה רואה את הנייר הופך למציאות מבצעית מדויקת. הרוב קורה בצורה טובה יותר ממה שחשבנו ב"ה, ואנחנו גאים בהישגים, למרות שיש עוד עבודה רבה לפנינו."

המעבר החד בין העולמות הוא אולי האתגר המנטלי הגדול ביותר של מפעילי הכטמ"ם. בראיון הוא מתאר מצב שבו הוא נמצא "פול אין" בתוך המשימה, שומע את רעשי הקשר הדרמטיים וצופה בזמן אמת באיומים הממשיים על הבית. "ברגע אחד אתה בקרון, בעולם אחר לגמרי מעל שמי איראן, וברגע הבא אתה יוצא החוץ, במרכז הארץ, וחי חיים רגילים לגמרי. זה מעבר מורכב, אבל בתוך הקרון אין ספק – אתה שם בכל רמ"ח איבריך."
המשימה המרכזית שלו בימים אלו היא איתור והשמדה של רכיבים המאיימים ישירות על ישראל, בדגש על מערכי הטילים האיראניים. כשנשאל האם ניתן לכנות אותו "הצייד", הוא מחייך ומשיב בענווה: "זו אחת מיני המלאכות שלנו, המטרה היא לחסל את האיומים אחד-אחד כדי שהעורף לא ייפגע."

ד' משחזר עבור 'המחדש' רגע אחד שנחרט בזיכרונו מימי הלחימה האחרונים: "זיהינו טיל שהיה מוכן לקראת שיגור לכיוון ישראל. ידענו שזה עומד לקרות, ובאנו והשמדנו אותו בזמן. באותו רגע אתה מבין שמנעת פגיעה בבית, במשפחה, בבניין בארץ. זו תחושת שליחות שאין לה תחליף."
הוא מסביר כי למרות שהמפעיל אינו יושב פיזית בתוך המטוס, היחס לכלי הטיס הוא כאל מטוס מאויש לכל דבר. "אין איום על חיי אדם בתוך המטוס, אבל הניהול הוא אדוק. אנחנו דואגים לכלי ורוצים שיחזור בשלום כדי שימשיך לתקוף מטרות בעתיד."

אחד היתרונות המכריעים של מערך הכטמ"ם, כפי שעולה מהראיון, הוא יכולת השהייה יוצאת הדופן באוויר. בעוד מטוסי קרב מוגבלים בזמן הטיסה שלהם, ה"זיק" יכול להישאר מעל היעד שעות ארוכות, מה שמאפשר "עיניים על המטרה" ברצף שלא קיים באף מערך אחר. היכולת הזו מאפשרת למצות את המודיעין עד תום ולהמתין לרגע המדויק שבו האיום נחשף. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המטה בקריה, מתכננים כל פרט – מצריכת הדלק ועד לשרידות הכלי בשטח מאוים," הוא מסכם.
כשהוא נשאל כמה טיסות כאלו כבר צבר ברזומה שלו, הוא נאלץ לסרב בנימוס מטעמי ביטחון מידע, ממהר לחזור לקרון, אל המערכה השקטה והגורלית שמתנהלת הרחק מעיני הציבור.