בזמן שהמוני בית ישראל התעוררו בשבת בבוקר לצלילי האזעקות שבישרו על תחילת מבצע שאגת הארי והתקיפה ההיסטורית באיראן צוותי חיל האוויר כבר היו עמוק בלב שטח האויב כשהם מבצעים משימות קריטיות להשמדת איומים ישירים על מדינת ישראל. ההיסטוריה נכתבה בשמי המזרח התיכון ברגע שבו מטוסי החיל חצו את הגבול בדרך למתקפה חסרת תקדים נגד משטר האייתוללות וסגן ת' נב"ט בטייסת 107 בחצרים היה שם כדי לחוות מקרוב את רגעי הדרמה המכוננים הללו.

עבורו הרגע שבו הבין כי המשימה יוצאת לדרך לווה בסערת רגשות עזה ששילבה תחושת שליחות עמוקה לצד פחד אנושי טבעי ומובן. בראיון בלעדי ל'המחדש' הוא משחזר את הרגעים ומספר כי זו זכות גדולה להיות חלק מאירוע כזה וכי הרגיש שההיסטוריה נכתבת מחדש תחת כנפי המטוסים תוך שהוא מתאר את הדינמיקה המורכבת שבין הדריכות המבצעית הגבוהה לבין ההבנה שמדובר בשינוי דרמטי של המציאות האזורית.
לדבריו של סגן ת' הפחד אינו נעלם אלא משנה את צורתו ככל שהמרחק מישראל גדל והמטוס חודר עמוק יותר לשטח של מדינות עוינות. ברגעים אלו הדריכות הופכת למרכיב הקריטי ביותר וכל פרט קטן הופך להבדל שבין הצלחה לכישלון ולשאלה של הישרדות בשטח אויב.
הוא מסביר כי רק כאשר יוצאים לעבר שטח האויב המתח עולה בצורה משמעותית ולמרות ההכשרות והאימונים המפרכים שנערכו בצה"ל במיוחד עבור הרגע הזה ההתמודדות האמיתית מתרחשת בזמן אמת בשמיים. שם לומדים הלוחמים לאזן את הרגשות כדי לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר כפי שהוא מדגיש בסוף עוברים הכשרה ומתאמנים על כך אך ההתמודדות האמיתית היא ברגע האמת וקשה מאוד להתכונן לזה מראש אבל לומדים לעשות מה שצריך כחלק מהעסק המבצעי.
בכל הנוגע למטרות שהושמדו על אדמת איראן סגן ת' שומר על עמימות מבצעית מתבקשת מטעמי צנזורה ומסרב לחשוף את היעדים המדויקים שתקף במכת הפתיחה אך הוא מאשר כי הטייסת פגעה במטרות אסטרטגיות הכוללות משגרים ויעדים משמעותיים בהתאם להנחיות המודיעין. הוא מתאר כיצד ברגע השמדת המשגרים נמנע אסון כבד שכן לא ניתן היה לשגר מהם טילים לעבר ישראל.
הוא משחזר שני רגעים שייחקקו בזיכרונו לעד הראשון הוא עצם חציית הקו לשטח האויב בפעם הראשונה תחושה שאותה הוא מגדיר כמרגשת והיסטורית המצליחה להרגיע את הפחד העצום והשני הוא שלב התדריך הסופי שקיבל צוות הטייסים לקראת היציאה לעימות שהביא עמו את ההבנה המוחשית שהם יוצאים למבצע שכולם מדברים עליו עוד לפני שהדבר פורסם בתקשורת העולמית.
המציאות בשמי האויב זימנה לצוותים הפתעות בלתי צפויות שלא תמיד הופיעו בסימולטורים אך הניסיון המבצעי שנצבר בחודשי המלחמה האחרונים אפשר להם להתמודד עם שינויי מטרות ואיומים בפרקי זמן קצרים ביותר. סגן ת' מודה כי אף פעם זה לא הולך בדיוק לפי מה שתוכנן ומסביר כי הם התאמנו על התמודדות עם שינויים בנתיבים או במטרות שיכולים להגיע ממש לקראת התקיפה ודורשים הבנה מהירה של חלוקת המשימות באוויר. השגרה בטייסת במהלך המבצע הייתה אינטנסיבית בצורה קיצונית וללא רגע של הפוגה כשהצוותים נוחתים בישראל וישר מתכננים את המטס הבא או עולים שוב לטיסה כשהם עובדים מסביב לשעון וישנים מעט מאוד.
סגן ת' משתף כי המעטפת של החיל והבנת חשיבות המשימה הן אלו שהזריקו ללוחמים את האדרנלין הדרוש כדי להתגבר על העייפות המצטברת בתוך תא הטייס. הוא מציין כי הצוותים הכינו את עצמם מנטלית לשהייה ממושכת באוויר ולביצוע טיסות רצופות כחלק מהמאמץ המלחמתי הכולל שנועד להשיב את ההרתעה הישראלית תוך שימוש בעזרים שונים כגון כדורים ותזונה נכונה, להתגברות על התשישות.
בסיום דבריו הוא מתאר את הדיסוננס המורכב שבין שדה הקרב המרוחק לבין הנחיתה בבסיס הבית והמעבר החד מהטלת חימוש באווירה עוינת ורווית איומים לנחיתה במקום מבטחים. עם זאת הניסיון הרב שצברו לוחמי האוויר בתקיפות בזירות השונות מאפשר להם לנוע בין העולמות הללו ולהמשיך לבצע את תפקידם בחזית המבצעית מתוך הבנה שכל גיחה כזו היא נדבך נוסף וקריטי בביטחון המדינה.