הצעת החוק להשית עונש מוות על מחבלים, של השר לביטחון לאומי ועוצמה יהודית, ממשיכה להתקדם בכנסת, ובמקביל נחשפת רשימת הסעיפים המדויקת שעומדת בלב המחלוקת בין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבין מקדמי החוק. בעוד שבלשכת השר דוחפים לקידום מהיר של ענישה מרתיעה ובלתי מתפשרת, בייעוץ המשפטי מציבים תמרורי אזהרה אדומים ודורשים שינויים יסודיים בנוסח המוצע.
לפי דיווח היום (שני) בערוץ 14 היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קובעת כי הצעת חוק עונש מוות למחבלים, של השר איתמר בן גביר ו'עוצמה יהודית', אינה עומדת באמות המידה החוקתיות ודורשת שינויים מהותיים מנגד, הייעוץ המשפטי של הכנסת אישר את קידום החוק בכפוף למספר תיקונים. במוקד העימות עומד סעיף הליך השפיטה; בעוד שמנסחי החוק מבקשים לקבוע כי די ברוב רגיל של הרכב השופטים כדי לגזור עונש מוות על מחבל, היועמ"שית מתנגדת לכך בתוקף ודורשת כי עונש בלתי הפיך מסוג זה ייקבע אך ורק בהחלטה של "פה אחד".
נקודת חיכוך נוספת נוגעת לאופי הענישה עצמו. על פי הצעת החוק, עונש המוות יושת כעונש חובה על מחבלים שהורשעו, אם כי מנסחי החוק הוסיפו הסתייגות הכוללת חריג למקרים מסוימים. בהרב-מיארה מתנגדת לתפיסה של עונש חובה ודורשת להותיר את שיקול הדעת המלא בידי בית המשפט בכל מקרה לגופו. בנוסף, מחלוקת חריפה נרשמת סביב הניסיון לשלול אפשרות של חנינה לנידונים למוות. היועמ"שית דורשת להותיר בחוק את האופציה המקובלת לבקשת חנינה. בנוסף, היא מתנגדת לסעיף המבקש לבטל את סמכותו ההיסטורית של מפקד האזור (אלוף הפיקוד) לחון מחבלים שנידונו בבתי דין צבאיים.
העימות המשפטי לא עוצר רק בשלב גזר הדין, אלא חודר גם לסמכויות הניהוליות והביצועיות. סעיף נוסף אליו מתנגדת היועמ"שית נוגע לסמכויות השרים. על פי ההצעה, לשר הביטחון או לשר לביטחון לאומי תהיה הסמכות לקבוע היכן יתקיים הדיון המשפטי של המחבל. בהרב-מיארה מתנגדת להענקת סמכות זו לדרג הפוליטי. כמו כן, הנוסח הנוכחי של החוק קובע לוח זמנים נוקשה, ולפיו מרגע שנגזר דינו של המחבל למוות – יש לבצע את העונש בתוך 90 ימים. היועמ"שית מתנגדת להצבת דד-ליין קשיח בחקיקה לביצוע עונש המוות. בצה"ל ובמערכות הביטחון עוקבים בעניין אחר התפתחות החקיקה, שצפויה להמשיך ולעורר סערה בדיונים הבאים בכנסת.
