בעוד שמטוסי הקרב של חיל האוויר תופסים לעיתים קרובות את מרכז הבמה בתקיפות המבצעיות, בשמי איראן פועל כוח שקט, קטלני ומדויק לא פחות. רס"ן ש', סגן מפקד טייסת ב' בטייסת 200, חושף בראיון מיוחד ל'המחדש' את הפעילות האינטנסיבית של מערך הכטב"ם במהלך מבצע "שאגת ארי", ומסביר כיצד נראית המלחמה מתוך קרון השליטה בישראל. המשימה המרכזית שעמדה לפתחו של המערך הייתה ברורה: השמדה ושיבוש של מערכי טילים נגד מטוסים (תק"א) כדי להגן על העורף הישראלי ולאפשר לחיל האוויר חופש פעולה רציף בשמי האויב.
המערך פועל כחלק בלתי נפרד מחיל האוויר, אך מחזיק ביכולות ייחודיות המשלב סיור ותקיפה בזמן אמת. "אנחנו עושים משימות שמטוסי קרב לא יכולים לעשות", מסביר רס"ן ש' בראיון ל'המחדש', "אנחנו נמצאים שם מתי שצריך וכמה שצריך, יודעים לזהות את האיומים ולהשמיד אותם באופן מיידי". רגעי השיא של הפעילות נרשמו כבר בתחילת הלחימה, כאשר המפעילים זיהו את ניסיונות השיגור הראשונים של האיראנים.
אחד הרגעים שנצרבו בזיכרונו של רס"ן ש' הוא סיכול המשגר הראשון. "אני זוכר את התחלת הלחימה, אנחנו טסים לאיראן והאירוע מתחיל. טסנו הכי מהר שאנחנו יכולים כדי לאתר את המטרות ולתפוס את האיראנים לפני שהם משגרים. כשאתה רואה בפעם הראשונה את המשגר מרחוק ומשמיד אותו, זו תחושת סיפוק מדהימה. אתה יודע שנתת לאזרחים בבית שקט", הוא מספר בראיון ל'המחדש'. הפעילות המבצעית החלה מהרגע הראשון של המבצע, בתיאום הדוק עם כלל זרועות הצבא.
העבודה מתבצעת מתוך קרונות השליטה בישראל, אך רס"ן ש' מבהיר כי המרחק הגיאוגרפי לא מפחית מעוצמת הדריכות. "הכול מתחיל לפני שנכנסים לקרון. אנחנו מתדרכים, לומדים את השטח ואת האיומים כדי להגיע הכי מוכנים. כשאתה נכנס לקרון, אתה דרוך בצורה מאוד רצינית ומרגיש תחושת שליחות משמעותית. אתה יודע שבסיעתא דשמיא בזכות הפעילות, המשפחה, החברים וכל האזרחים יכולים לשבת בבית בביטחון. בידיים שלך אתה ממש מציל חיים". לדבריו, המנטליות של המפעילים היא כשל טייסים הנמצאים בתוך תא הטייס: "זו זירת אויב, זה לא טיול בשכונה. כשאתה מבין את המשמעות של כל משגר שמנעת, אתה שאוב לזה רגשית ומחשבתית".
במהלך המבצע התמודד המערך עם ניסיונות שיבוש אלקטרוניים מצד האיראנים, הכוללים שיבושי GPS שנועדו להקשות על יכולת הדיוק והניווט. "אני מניח שהם מנסים בכל דרך לשבש אותנו כי אנחנו עושים להם המון בעיות", מציין רס"ן ש' בשיחה עם 'המחדש', "אבל אנחנו יודעים להתמודד עם מה שצריך ומוכנים לכל תרחיש. שום דבר לא תופס אותנו לא מוכנים". למרות העבודה הסיזיפית מסביב לשעון, 24/7, בטייסת מדגישים כי תחושת הסיפוק גוברת על העייפות. "אנחנו נהנים ושמחים לעשות את זה כמה שצריך, הסיפוק נותן לנו כוח ומנצח את העייפות".
