בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם השלכות המלחמה והוצאות הביטחון המאמירות, נראה כי ישנם מקומות שבהם המילה "חיסכון" אינה רלוונטית. משרדי הממשלה השונים נדרשו לאחרונה לקיצוץ רוחבי עמוק בתקציביהם על מנת לממן את צרכי המערכה, אך נתונים חדשים המגיעים מוועדת הכספים מצביעים על חריגה מפתיעה מהקו הכללי. על פי הדיווח שנחשף ב'ערוץ 14', מי שלא קוצצה ואף זכתה לתוספת תקציבית היא לשכת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כפי שעולה ממסמכי תיקון התקציב שהוגשו אתמול לוועדת הכספים לאחר אישור המליאה בקריאה ראשונה.
במהלך הדיונים המרתוניים שנערכו בוועדה בראשותו של חבר הכנסת חנוך מילביצקי, התבררה התמונה המלאה של חלוקת המשאבים בצל הלחימה. בעוד שתקציב הביטחון רושם גידול טבעי ומתבקש, כמעט כל יתר משרדי הממשלה נאלצים להיפרד מחלק ניכר מתקציבם כדי לאפשר את המימון הנדרש. הקיצוצים פוגעים ישירות במשרדים קריטיים ורגישים כמו החינוך, הרווחה והתחבורה, מה שהופך את התוספת המתוכננת דווקא לייעוץ המשפטי לממשלה ליוצאת דופן וחריגה במיוחד בנוף התקציבי הנוכחי.
הפרטים הטכניים מאחורי המהלך חושפים כי מדובר בתוספת תקן ייעודית ללשכת היועמ"שית, שעלותה נאמדת בכ-300 אלף שקלים. חברי ועדת הכספים הם אלו שנדרשים כעת לאשר את המהלך, לצד אישור הקיצוצים הכואבים בשאר המשרדים והגדלת תקציב הביטחון. הדיונים בשינויים אלו צפויים להימשך בימים הקרובים, לקראת ההצבעה המכרעת בקריאה שנייה ושלישית שתיערך בשבוע הבא במליאת הכנסת לצורך האישור הסופי של התקציב המתוקן.
חשוב לזכור את הרקע הכלכלי המורכב שקדם למהלך הנוכחי. עוד בחודש דצמבר האחרון, בטרם פרצה המערכה הנוכחית, העבירה הממשלה את תקציב המדינה לשנת 2026 שכלל קיצוצים רוחביים. אולם, גזירות אלו רק הלכו והחמירו עם התרחבות המלחמה מול איראן בסוף החודש שעבר, אירוע שהוביל לצרכי ביטחון רחבים משמעותית ולהוצאות עתק על שיקום נזקי המלחמה והטיפול בנזקי הטילים.
