מאחורי הקלעים של הלחימה במזרח התיכון, נחשפת כעת רשת של מסרים חשאיים ודרמטיים המגיעים מצד השכנות במפרץ הפרסי. בכירים במדינות המפרץ העבירו לאחרונה מסרים לעמיתים שלהם בישראל ובארה"ב שהמלחמה באיראן חייבת להסתיים עם החלפת המשטר, וכי כל סיום אחר יהיה גרוע. למרות שמדינות אלו נמנעות באופן פומבי מתמיכה בלחימה ואינן מצטרפות לתקיפות לצד ישראל, הדיווחים חושפים פער משמעותי בין ההצהרות הרשמיות לבין השאיפות האמיתיות בשיחות הסגורות.
על פי פרסום של אתר ynet, שחשף את תוכן השיחות הללו, גורם ישראלי שמעורה בפרטים אומר כי "המפרציות מתפללות שנשלים את העבודה, כולל סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות נוספות. מבחינתם, איראן היא סיוט שמטיל עליהם אימה כבר עשרות שנים, וסוף-סוף מישהו קם לשים לזה סוף. בשיחות סגורות, המסרים שאנחנו מקבלים הם 'לכו עד הסוף ושאלוהים יעזור לכם'".
הדיסוננס הזה, בין הגיבוי השקט לבין הישיבה על הגדר, נובע בעיקר מהפחד הממשי מתגובה איראנית הרסנית כלפיהן. אותו גורם הסביר בשיחה עם ynet כי "מדינות המפרץ לא משתתפות כי הן מפחדות מאיראן. בעיקר מפני שהם מבינים כי 'למרות התקיפות האיראניות האחרונות, האיראנים עדיין שומרים על כללי המשחק'. סיבה נוספת, ואולי הכי חשובה, היא שהם מרגישים שאיראן תשרוד את המלחמה ומסתכלים בחשש על היום שאחרי".
המורכבות האזורית משפיעה ישירות גם על המאמצים המדיניים לנורמליזציה, שנראים כרגע רחוקים מתמיד. בתשובה לשאלה האם חילופי משטר בטהרן יקרבו את השלום עם ריאד, השיב הגורם הישראלי כי "כרגע הסיכויים לנורמליזציה עם סעודיה ירדו משמעותית". עם זאת, הוא סייג והוסיף כי בהחלט תיתכן ארכיטקטורה אזורית שונה אחרי המלחמה, שתתבסס על שיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים – אך לא בהכרח נורמליזציה גלויה. נראה כי המדינות מעדיפות בשלב זה את האינטרס הביטחוני המשותף על פני טקסים רשמיים.
בזירה הבינלאומית, הלחץ המפרצי מתבטא כעת בצעדים דיפלומטיים דחופים. מדינות המפרץ ביקשו לקיים היום (חמישי) דיון דחוף במועצת הביטחון בעקבות התקיפות האיראניות נגד מתקני אנרגיה בקטאר, סעודיה וכוויית. המהלך נועד לקדם החלטה חדשה לגינוי איראן במועצה בהמשך להתקפות האחרונות באזור, תוך התמקדות בשמירה על חופש השיט במצר הורמוז. החשש הכבד מהמשך הפגיעה ביציבות האזורית ובנתיבי האנרגיה הבינלאומיים דוחף את מדינות האזור לנסות ולרתום את הקהילה הבינלאומית לבלימת התוקפנות האיראנית, גם אם הן עצמן בוחרות להישאר מחוץ למעגל האש הישיר.