"הדין שלך הוא מוות", המילים הללו, שנאמרו בקור רוח בחדרי בית המשפט בטהרן, מלוות את רוני אינסאז עד היום. מי שהיה חייל פשוט בצבא האיראני, מצא את עצמו בלב המנגנון המשפטי האכזרי של הרפובליקה האסלאמית, בתפקיד שלא היה מבייש סרט ריגול: עוזרו האישי ויד ימינו של סגן נשיא בית המשפט בטהרן. בראיון מגזיני מיוחד, אנסנאז חוזר לימים ההם, לסיכונים שלקח עבור הקהילה היהודית ולבריחה הדרמטית לישראל.
לא נפתח לכם? נסו כאן
"הגעתי למקומות שאף פעם לא חלמתי להגיע אליהם. הייתי עוזר של סגן נשיא בית המשפט", מספר אנסנאז. תחילת הדרך הייתה בצבא, שם נבחר מתוך 600 חיילים להיות אחד מ-16 המצטיינים שנשלחו לבית המשפט בטהרן. "הייתי בהתחלה חייל רגיל, מסדר תיקים, מנקה. עד שסגן נשיא בית המשפט ביקש עוזר זמני. התחברתי איתו מאוד והפכתי ליד ימינו. קניתי את האמון שלו, עזרתי לו בהכל – בדברים אישיים, בלילות, בימים. הייתי ישן שעתיים בלילה".
המעמד הייחודי איפשר לאנסנאז לפעול מאחורי הקלעים עבור אחיו היהודים. "הגיעו מלא יהודים באיראן שידעו שאני שם ויכול לעזור. היו תיקים של אנשים שניסו לברוח לטורקיה ונתפסו בגבול. הייתי לוקח את התיק ויוצא איתו מבית המשפט, פשוט מעלים אותו. אז לא היו מחשבים, הכל היה פיזית. הייתי זורק את התיק ולא היה להם איך לחקור". אנסנאז מדגיש כי בניגוד לתדמית, בתיקים אזרחיים קיים משפט צדק באיראן, אך בכל הנוגע למתנגדי משטר "שם אין מחילה ואין רחמים".
על הקהילה היהודית באיראן הוא מספר בערגה המהולה במציאות מורכבת: "יש שם קרוב ל-10,000 יהודים היום. כשאני הייתי שם ב-1995 היו כמעט 20,000. מה שהם יוצאים לרחובות ומדברים בעד הממשל ונגד ישראל – זו הצגה. אף אחד לא נגד ישראל, היהודים אוהבים אותנו. גם העם האיראני מדהים. 80 מיליון איש מאוהבים בנו, הם פשוט עם מסכן ומבולבל".
רגע השיא בדרמה הגיע כשזהותו היהודית נחשפה. "זה היה הרגע הכי דרמטי. מישהו גילה שאני יהודי וקראו לי לחדר. אמרו לי 'הדין שלך מוות'. ראיתי את המוות מול העיניים. הייתי חייב לשקר, להגיד שאני לא יהודי בדם, שאני מוכן להיות מוסלמי. ברוך השם יצאתי מזה, אבל זה היה הרגע הכי קשה". זמן קצר לאחר מכן, כשגילה שמחפשים אחריו בעקבות היעלמות התיקים, הבין שהזמן תם. "ראיתי שחיפשו אותי ולא חזרתי לעבודה. ברחתי לטורקיה ומשם לישראל. אם הייתי מתעכב יום-יומיים, לא הייתי פה פיזית".
כיום, אנסנאז הוא איש עסקים מצליח בישראל, אך הוא לא שוכח את תחושת השליחות. לצד ניהול רשת חנויות, הוא מתנדב בזק"א ובחברה קדישא. "התחושה הזו נשארה אצלי. אני עוזב פגישות עסקיות כדי ללכת לקבורה וחוזר לעסקים. המסר שלי הוא להיות אנשים טובים, ללכת לישון בשקט בידיעה שעשית דברים מעשיים טובים באותו יום". על המצב הנוכחי באיראן הוא מסכם בפסימיות זהירה: "העם עייף מאוד. הם חלמו שמישהו יבוא להציל אותם, אבל אחרי שראו אלפי הרוגים בהפגנות, הם מרגישים שבגדו בהם. אני לא חושב שתהיה עוד תקוממות, אבל אולי בעתיד יבוא מישהו פחות קיצוני שאפשר יהיה לדבר איתו".
