ארבעים ימי לחימה הגיעו לסיומם עם ההכרזה על הפסקת האש באיראן, אך נראה כי עבור האזרח הקטן בטהראן, השקט בחזית רק מגביר את החרדה מפני המתרחש מבית. בשיחות שהובאו בחדשות 12, נחשפות עדויות ראשונות ומרטיטות של תושבים המתארים מציאות של שבירה מוחלטת. סארא, תושבת טהראן, אומרת בשיחה עם N12: "האמת היא שבימים האחרונים הייתה תחושת ייאוש גדולה מאוד. תחושה שבגדו בנו, ש-90 מיליון אנשים חיים כאן, אבל החיים שלנו לא חשובים לאף אחד". היא מתארת את רגע ההכרזה על הפסקת האש כרגע של שבירה, ואת תחושת הייאוש והנטישה שמלווה רבים מאז: "ההודעה על הפסקת האש הייתה כמו מים קרים שנשפכו על כולם. זה שבר את כולם".
התחושה הרווחת ברחוב האיראני היא שהציבור נותר פעם נוספת חסר אונים מול מנגנוני הדיכוי, ללא הגנה בינלאומית ממשית. "הציבור חווה ייאוש עמוק. יש תחושה שאם ממילא הייתה צפויה מלחמה ושוב נשארנו לבדנו מול המשטר הרצחני, אז למה בכלל נכנסנו לכל הקושי הזה?", המשיכה מינה בשיחה עם חדשות 12. "אנחנו לא יודעים מה יעלה בגורלנו אם הפסקת האש תהפוך לקבועה". החשש העיקרי המנחה את מתנגדי השלטון כעת הוא מפני גל טרור פנימי שיבוא כנקמה על כל גילוי של התנגדות במהלך ימי הלחימה.
סארא מטהראן מזהירה מפני מה שעלול לקרות עכשיו, ומתריעה מפני החרפת הדיכוי האלים מצד המשטר: "תהיו בטוחים שהמשטר ינקום באנשים, כמו שעשה לאורך כל המלחמה, כמו שהוציא להורג במהלך המלחמה, עכשיו זה רק יתגבר", התריעה. "גם אם הרפובליקה האיסלאמית תיפול, כנראה לא נזכה לחיים רגילים", הוסיפה. לדבריה, המשטר הסתייע בכוחות חיצוניים כדי להדק את האחיזה בעם: "אנחנו יודעים שהמשטר הזה כבר הרג באכזריות אזרחים חסרי אמצעים שהקריבו את עצמם ב-8 וב-9 בינואר השנה. עכשיו, כשגם קיבל סיוע מקבוצות חמושות אחרות באזור כמו חשד א-שעבי ופאטמיון כדי לדכא את העם בתוך איראן, אנחנו לא יודעים מה יקרה לנו בעתיד. אנחנו לא יודעים עד כמה היקף ההוצאות להורג וההרג עלול לגדול".
למרות דיבורים מצד הממשל האמריקני על שינוי אפשרי, התושבים בשטח מביעים פסימיות רבה נוכח הישרדותם של מוקדי הכוח הישנים בטהראן. מוטהרי, תושב הבירה, הסביר בשיחה עם N12 כי המבנה השלטוני נותר כמעט ללא פגע. "יש מתח, משום שרבים מבכירי הרפובליקה האיסלאמית עדיין לא חוו שינוי ממשי במבנה השלטון, ובייחוד הפרלמנט, כוחות הביטחון, המשטרה ומערכת המשפט – שהם בעלי התפקיד המרכזי", ציין. תחושת חוסר הוודאות מחלחלת לכל עבר, כפי שסיכם מוטהרי: "הכוחות המרכזיים עדיין במקומם, והמצב מהבחינה הזאת אינו מעורר תקווה. הציבור חושש שהמשטר הזה יישאר במבנה הנוכחי, ואפילו יהפוך לאכזרי יותר".