מאחורי הלחץ שהפעילו מדינות המפרץ לעצירת המלחמה עם איראן עמדו אינטרסים כלכליים ואזוריים עמוקים, מעבר לחשש הביטחוני המיידי. גורם במדינות המפרץ אומר ל-N12 כי השיקולים היו שונים בכל אחת מהמדינות, בהתאם לצרכיה הייחודיים. הנתונים שנחשפים כעת מפרקים את מצג האחדות של השכנות מהמפרץ ומראים כיצד כל אחת מהן ניהלה מלחמת הישרדות עצמאית לחלוטין מול הכלכלה המדממת שלה.
סעודיה ביקשה למנוע טלטלה בעונת החג', שבה עולים מאות מוסלמים מכל העולם למכה מה שעלול לייצר מבוכה עם תפרוץ מלחמה, בעוד שאיחוד האמירויות פעלה מתוך חשש ממשי מחידוש הלחימה לאחר שספגה פגיעה משמעותית, וגיבשה תוכנית חירום הכוללת הקמת קווי אספקה חלופיים. מנגד, קטאר דחתה את המלחמה מלכתחילה כדי לשמור על מאזן הכוחות האזורי וכדי לשמר את תפקידה כמתווכת בעלת ערוצי השפעה מול כלל השחקנים.
האינטרסים השונים הללו מולידים יריבויות ישנות שכעת צפות אל מעל פני השטח בגלל המחיר הכלכלי הכבד. המלחמה הסבה נזק כלכלי כבד למדינות המפרץ, כאשר בחרין תידרש לשיקום משמעותי וכווית ניצבת בפני אתגר גדול בשל היותה מסוגרת ופחות גמישה, בשעה שאיחוד האמירויות פועלת כבר כעת להגדלת התפוקה ולהרחבת התשתיות כדי להתגבר על הפגיעה שספגה. פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ מאוניברסיטת בר-אילן, מסביר בראיון ל-N12 כי מאחורי החזית האחידה מסתתרים מתחים עמוקים. "ברור שלכל מדינה יש אינטרס אחר", אמר מן. "יש מתח סעודי-אמירותי שמבעבע כבר תקופה". לדבריו, המתיחות בין ריאד לאבו דאבי הקשתה על האמירויות להוביל מהלך אגרסיבי יותר מול איראן במהלך המלחמה.
פרופ' מן הזהיר כי אם איראן תישאר עוצמתית לאחר הסכם המסגרת, הפיצול בין המדינות יחזק את יכולתה לתמרן ביניהן. הוא ציין כי תפקידה של קטאר נותר מעורפל וקשה לראות גיבוש של קואליציה אזורית חזקה ומאוחדת בעתיד הקרוב. אולם לצד המתחים, מזהה מן גם הזדמנויות לשינוי במאזן הכוחות האזורי. במהלך המלחמה נוצרה התקרבות עקבית בין האמירויות לכווית ולבחרין, ולפי הערכתו, חיבור כזה עשוי לדחוף את סעודיה לכיוון חיובי יותר במערכת היחסים מול ישראל, מה שיוכל להוליד בעתיד קואליציות ביטחוניות מפתיעות במרחב כולו.
