סוגיית גיוס החרדים תתפוס מקום משמעותי בבחירות הקרובות. כל המפלגות היהודיות יעסקו בכך, כל אחד מהצד שלו ולמעשה ניצנים ראשונים אנחנו רואים כבר עכשיו.
מי שהצית השבוע את האש היה יאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים שאמר בהקלטה ששודרה בערוץ 14: "אני לא פוסל את החרדים. ממש לא. אם האפשרות להקים ממשלה תהיה מותנית בזה שמפלגה חרדית תצטרף – אני אצביע בעד". כלומר, כדי להדיח את נתניהו יאיר גולן מוכן להתגמשות בחוק הגיוס.
מי שאמר את הדברים באופן מפורש היה גדי אייזנקוט שאמר בראיון: "כל מי שאומר שהוא לא יאפשר לאברך אחד ללמוד, כולם מתגייסים – זו אמירה פופוליסטית לא רצינית. אנחנו צריכים לבוא עם תוכנית ריאלית".
האמת, דבריו של אייזנקוט מתכתבים עם חוק הגיוס המוצע עכשיו. אולי לא לזה בדיוק הוא התכוון, אבל ההכרה היא שאם באמת רוצים לפתור את סוגיית גיוס החרדים צריך לעשות את זה בשכל ובהדרגה. ואתם יודעים מה ההוכחה לכך? המצב הנוכחי. כרגע, כשאין חוק גיוס, קיים מצב חוקי ולפיו כל צעיר צריך להתגייס בלי קשר לשאלה אם הוא חילוני או דתי או חרדי.
כלומר, לשיטת מי שדוחפים לכך ש"חוק אחד לכולם" המצב העכשווי הוא אידיאלי – אין חוק מקל לחרדים ולכן החוק הקיים הוא הוא החוק היחיד ואפשר, כביכול, לגייס את החרדים. נכון? אז אני שואל את המתריסים – אם זה המצב אז למה אנחנו לא רואים היום, בבסיס הגיוס, עשרות אלפי צעירים חרדים מתגייסים?
כל יום זועקים בפופוליזם בערוצי התקשורת השונים שחסרים 12,000 אלף חיילים, 17,000 חיילים, בגלל שהפוליטיקאים לא פתרו את סוגיית חוק הגיוס. זוהי דמגוגיה, שהרי, כפי שציינתי, ניתן היום, תיאורטית לגייס את כל החרדים הצעירים בגיל גיוס. אז למה זה לא קורה?
יש האומרים שאם אכן שוללים וישללו את ההטבות הכלכליות ממי שאינם מתגייסים זה ילחץ על החרדים ללכת ולהתגייס. אני מעריך שתהיה לכך הצלחה חלקית בלבד, ובכל מקרה מדובר במהלך שימשך זמן רב, כי הלחץ ישפיע רק בחלוף הזמן. כלומר, האמירה: "תגייסו עכשיו 12,000 חרדים" היא אמירה ריקה.
לעומת זאת חוק הגיוס, שאיננו מושלם, אבל זהו חוק שמגובה בהסכמה רבנית ולכן בעצם כך הוא יביא להתגייסות חרדים במספרים גבוהים יותר מאלו הקיימים היום.
