יו"ר כחול לבן בני גנץ פרסם הערב (ראשון) תגובה חריפה נגד הנשיא לשעבר ראובן (רובי) ריבלין, בעקבות דבריו בריאיון שבו שב וטען כי הזהיר את גנץ מפני הכניסה לממשלת האחדות עם בנימין נתניהו בתקופת הקורונה. מדובר בטענה שהעלה ריבלין כבר בעבר, כאשר בהקלטות שפורסמו בשנת 2023 סיפר כי הזהיר את גנץ ש"אף מילה לא תקוים" מההסכם שנחתם מול נתניהו.
כעת בוחר גנץ להשיב באופן ישיר וחריף במיוחד. בפוסט שפרסם כתב: "בפעם הראשונה שהנשיא לשעבר ריבלין המציא שיחה שבה הוא הזהיר אותי מלהיכנס לממשלת האחדות שתקתי. לא רציתי לפגוע בכבודו של אדם מבוגר ממני. ובכל זאת, משום שהוא שב וחוזר על השקר צריך לומר את האמת – לא רק שריבלין מעולם לא הזהיר אותי, הוא אף דחף וקידם את הקמת הממשלה, כולל שיחות תיווך איתי ועם נתניהו. חלקן היו בנוכחות שחקנים נוספים במערכת הפוליטית. רובן פורסמו לתקשורת. רק צריך לעשות בדיקה ולראות. צר לי שהוא בוחר לשקר, אין לי מושג מה מניע אותו – אני מאחל לו בריאות ואריכות ימים."
גנץ המשיך והגן על החלטתו להיכנס לממשלת האחדות, למרות המשבר הפוליטי החריף ששרר באותה תקופה והביקורת שספג ממחנהו. לדבריו, ההחלטה התקבלה מתוך אחריות לאומית ולא מתוך אמון בנתניהו.
"כל עכברי ההיסטוריה מוזמנים לחזור לראיונות מאותה תקופה. אני ידעתי והערכתי שהסיכוי לקבל את הרוטציה נמוך. לא סמכתי על נתניהו. אבל ידעתי גם שחובתי לנסות ליצור אחדות בעת מגיפה, ושיש דברים חשובים לטפל בהם במדינה עכשיו. שזו האופציה הנכונה לאור תוצאות הבחירות והמגיפה. לא נהייתי ראש ממשלה – אבל מדינת ישראל הרוויחה. מערכת המשפט נשמרה. חיים רבים ניצלו בקורונה. ונתניהו, הוא שילם בכיסא שלו בבחירות שלאחר מכן. לא הצלתי את נתניהו – שמרתי על ישראל."
בדבריו ביקש גנץ גם לקשור את הוויכוח ההיסטורי למערכת הפוליטית הנוכחית, והדגיש את תמיכתו בהקמת ממשלת אחדות רחבה לאחר הבחירות הבאות. הוא כתב: "אני טוען, שהממשלה הבאה חייבת להיות ממשלה רחבה וציונית – זה מה שחשוב עכשיו. על הצורך הזה לאחדות בעם, אשמח אם ישאלו אישי ציבור בהווה ובעבר. זה הרבה יותר חשוב משיעורי ההיסטוריה או המציאות המדומה של איש זה או אחר."
העימות בין השניים מגיע לאחר שריבלין חזר לאחרונה על גרסתו לאירועי 2020, שלפיה הזהיר את גנץ מפני האפשרות שנתניהו לא יקיים את התחייבויותיו במסגרת הסכם הרוטציה. כעת, שש שנים לאחר הקמת ממשלת הקורונה, המחלוקת סביב אותם מגעים ממשיכה לעורר סערה פוליטית וציבורית.
