נתוני האמת של מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לחודש יוני 2026 מעלים כי חוויית הבושה וההסתרה של העמדה הפוליטית נתפסת כעובדה מוגמרת בקרב מחנה הימין.
רוב מוחלט של 59% מכלל הישראלים מסכימים שקיימת תופעה מובהקת של אנשי ימין המתביישים להצהיר על עמדותיהם בפני סביבתם הקרובה, כאשר לא פחות מ-85% מהמשיבים המגדירים את עצמם כ"ימין" משוכנעים כי תומכי המחנה שלהם חוששים מהבעת דעתם האותנטית. תפיסה זו נותרת איתנה גם בקרב אנשי הימין-מרכז (66%).
מנגד, ככל שנעים שמאלה על הציר האידאולוגיות, הנטייה להכיר בקושי של אנשי הימין פוחתת, ובשמאל-מרכז הרוב הגדול (64%) קובע כי מדובר בתופעה זניחה או לא קיימת. אלא שתמונת הראי מראה שהבושה אינה נחלת צד אחד בלבד: 46% מהציבור הכללי סבורים כי ישנם תומכי שמאל המתביישים לחשוף את עמדותיהם, ובקצה השמאלי של המפה לא פחות מ-80% מאנשי השמאל מעידים כי תומכי המחנה שלהם מתביישים להביע את עמדתם בסביבה עוינת. הסיבה שהתופעה נתפסת בציבור קודם כל כבעיה של הימין, נובעת מכך שמחנה הימין גדול מספרית באופן משמעותי, ולכן משקלו הסטטיסטי מכריע את התוצאה הכללית.
במקביל לחשש הציבורי, המדד חושף פער תפיסתי אדיר ועמוק בין האופן שבו אנשי הימין מגדירים את עצמם, לבין האופן שבו מחנה המרכז-שמאל מנסה לצייר אותם ברשתות ובתקשורת. בעוד שבשמאל-מרכז (38%) ובשמאל (45%) נוטים לייחס לימין אופי פרסונלי מובהק הממוקד אך ורק בתמיכה ובהמשך כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרי שבימין עצמו רק עשירית מהמשיבים (10%) תופסים את נתניהו כמאפיין המגדיר של המחנה. אנשי הימין מבהירים במדד כי זהותם מושתתת על שלוש רגליים אידאולוגיות ורוחניות מובהקות: התנגדות נחרצת להקמת מדינה פלסטינית (79% בימין ו-64% בכלל הציבור), תמיכה בלתי מתפשרת ברפורמה המשפטית המקורית (54%), והתנגדות מוחלטת לשותפות קואליציונית עם המפלגות הערביות (35%).
בעוד שהשסע הפוליטי המסורתי (ימין-שמאל) נותר האיום המרכזי עם 46%, הוא רשם צניחה חדה של 10% לעומת אשתקד, על רקע מבצע "שאגת הארי" והתלכדות השורות בחזית. מנגד, השסע הדתי-חילוני מנתר הבוקר לשיא היסטורי ומבהיל של שלוש שנים, ונתפס על ידי 32% מהציבור כגורם המשפיע ביותר על התפרקות הלכידות (לעומת 20% בלבד בשנה שעברה). בקרב היהודים, יותר משליש מהמשיבים (36%) כבר מסמנים את המתח הדתי־חילוני כסכנה הקריטית ביותר לעתיד המדינה.
