בעוד המפלגות החרדיות ממשיכות לקדם את יוזמת החקיקה לביטול מעצרי העריקים החרדים באמצעות הוראת שעה, גורמים משפטיים בכירים מטילים ספק כבד בסיכויי המהלך לצלוח את המשוכות המשפטיות הצפויות לו.
על פי הדיווח בכאן חדשות, לדברי אותם גורמים, החקיקה המתגבשת אינה עומדת בקריטריונים המשפטיים המקובלים ואינה מתיישבת עם אמות המידה של חקיקה תקינה. על פי ההערכות, מדובר במהלך שסיכוייו לעמוד בביקורת שיפוטית נמוכים ביותר, ולמעשה אין לו היתכנות משפטית ממשית. בשל כך, ההערכה במערכת המשפטית היא כי הייעוץ המשפטי לכנסת לא יעניק גיבוי ליוזמה, שאמורה להיות מקודמת כהוראת שעה.
ההתפתחויות מגיעות על רקע המאבק המתמשך סביב סוגיית גיוס בני הישיבות והאכיפה נגד חייבי גיוס. בחודשים האחרונים חזר בג"ץ והדגיש את חובת המדינה לנקוט צעדי אכיפה אפקטיביים, לרבות מעצרים וסנקציות אישיות נגד מי שאינם מסדירים את מעמדם. במספר דיונים אף מתחו השופטים ביקורת על היעדר אכיפה מספקת ודרשו מהמדינה להציג צעדים מעשיים בתחום.
המהלך שמקדמות המפלגות החרדיות נועד לתת מענה למשבר הגיוס ולדרישת ההנהגה החרדית לעצור את מעצרי בני הישיבות המוגדרים כעריקים. אלא שבמערכת המשפטית סבורים כי חקיקה שתבטל באופן גורף את אחד מכלי האכיפה המרכזיים שנקבעו במסגרת פסיקות בג"ץ וחובת הגיוס הקיימת בחוק, צפויה לעמוד בפני קשיים משמעותיים ביותר.
הסוגיה צפויה לעמוד במרכז המגעים הפוליטיים בימים הקרובים, במיוחד על רקע האיומים מצד הסיעות החרדיות להחריף את הצעדים הקואליציוניים אם לא יימצא פתרון שייתן מענה לדרישותיהן בסוגיית בני הישיבות והמעצרים.
