בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), קבע השבוע תקדים משמעותי במאבק נגד "הכפייה הדיגיטלית" במשרדי הממשלה והגופים הציבוריים. בהחלטה עקרונית, הורה בג"ץ לרבנות הראשית לישראל למצוא פתרון טכני ומעשי מיידי שיאפשר גם למועמדים שאינם מחזיקים בכתובת דואר אלקטרוני (אימייל) להירשם למבחני הסמיכה הקרובים לרבנות ולדיינות.
בנוסף להסדר המיידי, קבעו השופטים כי על המדינה לקיים תהליך הידברות מול העותרים במטרה לגבש פתרון קבוע, נגיש ורחב יותר לקשיים שהועלו, ולהגיש הודעת עדכון מפורטת לבית המשפט בתוך 60 יום.
העתירה שהובילה לפסק הדין התקדימי הוגשה על ידי ארגון "אמת ליעקב בישראל" וארגון "אשרינו", באמצעות עו"ד יהודה אבלס. העתירה הוגשה לאחר שהתברר כי המערכות המקוונות החדשות של הרבנות הראשית מתנות את הרישום לבחינות ההסמכה בהחזקת כתובת מייל פעילה ובשימוש בכלים דיגיטליים. דרישה זו חסמה בפועל ציבור שלם – בעיקר מקרב המגזר החרדי והאוכלוסייה המבוגרת – שאינו משתמש באינטרנט מטעמי שמרנות או חוסר נגישות.
בעתירה נטען כי שירות ציבורי בסיסי וממלכתי אינו יכול להיות מותנה באחזקת אמצעים דיגיטליים פרטיים, וכי על הרשויות מוטלת חובה מוגברת לספק חלופות נגישות ופרונטליות כדי לשמור על עקרונות השוויון.
בארגונים העותרים מדגישים כי אף שההליך המשפטי התנהל ישירות מול הרבנות הראשית, פסק הדין מהווה יריית פתיחה למהפכה בשירותים הציבוריים בישראל כולה, במיוחד לאור העובדה שחוקים דומים המונעים כפייה דיגיטלית תקועים כבר שנים במסדרונות הכנסת.
עו"ד יהודה אבלס, בא כוח העותרים, אמר: "החלטת בית המשפט מהווה הכרה ברורה בכך ששירות ציבורי חייב להיות נגיש לכלל האזרחים, גם למי שבוחר במודע שלא להשתמש באמצעים דיגיטליים. מדובר בצעד חשוב שיש בו כדי לסייע לאלפי אזרחים ולבסס עיקרון משפטי של נגישות ושוויון בקבלת שירותים מהמדינה".
