מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ספג היום (שני) מכה משפטית משמעותית, כאשר בג"ץ קיבל פה אחד את העתירות שהוגשו נגד הליכי הביקורת שפתח בנוגע לאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם. ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של חמישה שופטים, ונוגעת לשמונה הליכי ביקורת שונים מתוך עשרות מהלכים שיזם המבקר בתקופה האחרונה.
השופטת דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין קבעו כי אנגלמן "חרג מסמכותו". השופט עופר גרוסקופף הצטרף להחלטה לקבל את העתירות, אך הציג נימוקים שונים בבסיס עמדתו.
במסגרת פסק הדין, הגביל בית המשפט באופן דרסטי את יכולתו של המבקר להמשיך בבדיקותיו. השופטים הורו על עצירת ארבעה הליכי ביקורת הנוגעים לליבת העיסוק הביטחוני והמדיני, ובהם התנהלות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ ביום הפקודה, עבודת קהילת המודיעין, הגנת הגבול ברצועת עזה, והלוחמה הכלכלית בטרור.
לגבי ארבעה הליכי ביקורת נוספים, קבעו השופטים כי המבקר אמנם מוסמך לעסוק בהם, אך לא יוכל להתבסס על הטיוטות שהכין עד כה, וזאת משום שבית המשפט פסק שאנגלמן לא נתן למבוקרים להגיב כמו שצריך.
השופטת ברק-ארז הבהירה בפסק הדין המרכזי כי סמכויותיו של מבקר המדינה מוגבלות לביקורת על התנהלות הרשויות מול נורמות קיימות, ואינן מעניקות לו מנדט לנהל חקירה רחבת היקף בסוגיות של אסטרטגיה ומדיניות. השופטת הדגישה כי לנוכח המורכבות והצורך שהוכר בציבור ובמערכת המשפט בהקמת ועדת חקירה רשמית לאירועי השבעה באוקטובר, מוטב שנושאים אלו יטופלו במסגרת זו ולא באמצעות משרד מבקר המדינה. בכך, למעשה, צמצם בג"ץ את מרחב התמרון של המבקר באופן שמעמיד בספק את המשך עבודתו בנושאים הנפיצים ביותר של המלחמה.
