כשלושה שבועות לאחר שתי רעידות האדמה העוצמתיות שפקדו את ונצואלה ב־24 ביוני, וגבו את חייהם של לפחות 4,490 בני אדם, הותירו יותר מ־16,700 פצועים וכמעט 18 אלף בני אדם ללא קורת גג, ממשיכה משלחת המומחים של פיקוד העורף וצה"ל לפעול במדינה הדרום אמריקנית. בעוד ששלב החילוץ הסתיים, מתמקדת כעת המשלחת במיפוי הנזקים, קביעת כשירות המבנים למגורים והובלת תוכנית השיקום הלאומית.
בריאיון מיוחד ל"המחדש" חושף גורם צבאי במשלחת כיצד הפכה ישראל לשותפה מרכזית בשיקום המדינה ומה עומד מאחורי אחד משיתופי הפעולה המדיניים החריגים ביותר של השנים האחרונות.
בעקבות האסון יצאה ישראל, בהתאם להנחיית הדרג המדיני, במשלחת מיוחדת בהובלת פיקוד העורף, הכוללת כ־30 מומחים בתחומי ההנדסה, לצד נציגי משרד החוץ ורשות החירום הלאומית. בראש המשלחת עומד ראש מטה פיקוד העורף, תת אלוף אלעד אדרי. חברי המשלחת הם הנציגים הרשמיים הראשונים של מדינת ישראל המבקרים בוונצואלה מאז שנת 2009, לאחר כ־17 שנים שבהן לא התקיימו ביקורים רשמיים בין המדינות.
במהלך השבוע האחרון המשיכו אנשי המשלחת לבצע מיון הנדסי של מבנים שנפגעו, להעריך את יציבותם ולסייע לרשויות המקומיות בקבלת החלטות באילו מבנים ניתן להמשיך להתגורר ובאילו יש לפנות את הדיירים באופן מיידי. במקביל, הושלם גיבוש תוכנית השיקום הלאומית שנבנתה בשיתוף משרד התשתיות של ונצואלה, ואשר אושרה על ידי נשיאת המדינה וצפויה להוביל את שיקום האזורים שנפגעו בשנים הקרובות.
בריאיון מיוחד ל"המחדש" סיפר הגורם הצבאי על הימים הראשונים למשימה. "באנו כמובן בהמשך להחלטת הדרג המדיני, אבל לפי הבקשות שעלו מוונצואלה. המשימה שעד כה המשלחות של פיקוד העורף עשו היא משימות של מיון מבנים, שבגדול זה אומר שבאים מהנדסים, עוברים מבנה מבנה וקובעים אם הוא כשיר למגורים או שלא, אם אני רגע מפשט את זה בצורה די פשטנית".
לדבריו, כבר בימים הראשונים התברר כי היקף הנזק מחייב הסתכלות רחבה הרבה יותר ממיון מבנים בלבד. "במסגרת כל השיחות שקיימנו פה עם אנשי המקצוע וגם עם הדרג המדיני שלהם, עלה איזשהו צורך שהוא מעט אחר. בנוסף למה שבאנו לעשות, בנינו להם תוכנית שיקום לאומית מאוד מאוד גדולה ורחבה, לאיך אתה מתמודד עם כל ממדי ההרס שיש פה. כרגע אנחנו מדברים על כאלף ושלוש מאות מבנים שנמצאים בסיכון כזה או אחר. איך אתה ממיין אותם, מפיל אותם, ולאחר מכן גם עושה שימוש חוזר בחומרים שיישארו כפסולת. בסוף זה הרבה מאוד בטון, ברזל ועץ, וגם איך המדינה יכולה לעשות מזה איזשהו דיווידנד לעצמה".
התוכנית שגיבשו מומחי פיקוד העורף היא תוכנית ארוכת טווח הכוללת מיון של קרוב ל־1,300 מבנים, קביעת אילו מהם ישוקמו ואילו ייהרסו, הריסה מבוקרת של מבנים מסוכנים, פינוי ההריסות, מחזור חומרי הבנייה והכשרת השטחים לבנייה חדשה. במקביל, מעבירים אנשי המשלחת הכשרות עיוניות ומעשיות למהנדסים ולגורמי המקצוע המקומיים בתחומי מיון מבנים, הערכת סיכונים וניהול תהליכי שיקום, כדי לאפשר לרשויות להמשיך ביישום התוכנית גם לאחר עזיבת המשלחת הישראלית.
הגורם תיאר גם את הרגע שבו הוצגה התוכנית בפני הנהגת המדינה. "הצגנו את זה פה למספר שרים, לסגנית הנשיאה, ולאחר מכן גם עשינו הצגה לנשיאה עצמה. זו הייתה פגישה מאוד משמעותית. גם בהיבט המקצועי, היא מאוד התרשמה, ומבחינתה זו תוכנית לביצוע בשביל המדינה. ואני מזכיר שבסוף במשך 17 שנה לא היו יחסים בין המדינות. אומנם בנסיבות שהן מצערות, אבל באיזשהו מקום נוצר כאן גשר לשיח. מצאנו את עצמנו קצינים במדים שיושבים עם נשיאת ונצואלה, כמובן גם עם שגריר ישראל המיועד למקסיקו, שעושה פה את כל התיאומים בדרג המדיני."
מלבד המשמעות ההנדסית, במשלחת סבורים כי לפעילות יש גם חשיבות מדינית יוצאת דופן. לראשונה מאז שנת 2009 פועלת משלחת ישראלית רשמית בוונצואלה, כאשר דווקא אסון הטבע יצר הזדמנות לחידוש הקשר בין המדינות לאחר כ־17 שנות נתק. לצד הפעילות המקצועית, מקפידים חברי המשלחת גם על חיזוק הקשר עם הקהילה היהודית המקומית, ורואים בכך חלק בלתי נפרד מהשליחות הישראלית במדינה.
על קבלת הפנים לה זכו אנשי המשלחת סיפר הקצין: "מהרגע שנחתנו בוונצואלה עלינו על מדים, ועוד בשדה התעופה פגשו אותנו נציגים מהממשל פה ונציגים מהקהילה היהודית, וכולם קיבלו אותנו במלא הערכה ובמלא חום. גם בימים שאנחנו מסתובבים ברחובות ועוברים עם המהנדסים במבנים, יש את כל הרגעים המרגשים האלה, שאתה בא לקבוצה של אנשים ואומר להם, המבנה שלכם כשיר, שאתם יכולים להישאר לגור פה, יש להם איזה מין הנחת רווחה כזאתי בהמון הערכה והמון תודה על זה שבאנו לעזור".
לדבריו, גם כאשר הבשורה קשה, התושבים מקבלים אותה בהבנה ומעריכים את עבודת אנשי המקצוע. "גם הייתי ברגעים שהמהנדסים צריכים לבשר לתושבים שהבניין שלהם הוא מסוכן, הם לא יוכלו לחזור לגור פה כרגע, וגם כשהבשורה היא קשה, הם עדיין מעריכים את זה שבאנו ושאנחנו עושים את העבודה הזאת, ואנחנו רואים בצורה מאוד סיזיפית כל מבנה ומבנה. כל המבנים הם בהתאם לבקשות של החבר'ה מהממשל פה, שהם מבקשים מאיתנו איזה מבנים לבדוק, וגם כשהבשורה היא קשה, בסוף הם מבינים שבאו לפה אנשי מקצוע ועושים את העבודה שלהם, בצורה הכי טובה שאפשר כדי לבוא ולדאוג לביטחון שלהם".
הקצין, הדובר ספרדית, הפך במהלך המשימה גם למעין מתורגמן עבור חבריו למשלחת. "אני דובר השפה הספרדית, אז אני גם מנהל הרבה מאוד שיחות, נקרא לזה הלא פורמליות עם האנשים, והשיחות הן תמיד מאוד לבביות, והיחס פה מאוד מאוד חם וטוב. זה מסתכם בתודה שבאנו, גם מהדרג המדיני פה, מהנשיאה ומטה, וגם האזרח בקצה שכרגע גר באיזה אוהל זמני".
בהמשך התייחס גם לעוצמת ההרס שנגלתה לעיני חברי המשלחת. "זה ממדי הרס מאוד מאוד גדולים, שכמובן שלא חווינו משהו כזה, ואני גם מקווה שלא נחווה. אבל גם כצבא אתה צריך להתכונן לתרחיש הגרוע ביותר. הערכנו, גם לאור הפרסומים שהיו עוד לפני שהגענו לפה, שהמצב יהיה פה קשה. בסוף שתי רעידות אדמה חזקות בהפרש של דקה, זה לא בא ברגל. הגענו וראינו את ההרס בעיניים. זה לא כמו לראות את זה באיזה סרטון, בכלי תקשורת כזה או אחר".
לדבריו, הפעם המשימה הייתה שונה לחלוטין ממשלחות הסיוע המוכרות של פיקוד העורף. "בדרך כלל המשלחות של פיקוד העורף יוצאות יותר למשימות חילוץ. המשימה היא מעט שונה. לרוב, אני מזכיר לך, זה היה בעיקר משימות של חילוץ, וכשזה חילוץ הפעולות הן אחרות. אבל פה, גם בהיעדר היחסים בין המדינות וגם בגלל המרחק המאוד רב, להגיע לפה לקח כמעט יומיים מקצה לקצה. שלב החילוץ כבר לא היה רלוונטי מבחינת אנשי המקצוע.
יש מקרים בודדים שאתה אחרי שבוע פתאום מחלץ מישהו, אבל צריך להיות צירוף מקרים מאוד מיוחד. לכן, בשיח מול ממשלת ונצואלה, השאלה הייתה מה אנחנו עוד יכולים לתת מעבר לזה. ובגלל זה באנו לפה ועשינו את זה. אני חושב שפיקוד העורף מוכיח את עצמו פעם אחרי פעם, בשביל הצבא ובשביל המדינה, שנהיה איפה שצריך. עם יחסים, בלי יחסים, זה פחות מעניין. צריך לבוא ולעשות את המשימה על הצד הטוב ביותר".
בסיום הריאיון ביקש הקצין לשתף ברגע משמעותי מבחינתו. "שום משלחת של פיקוד העורף לא נפגשה בעבר עם ראש מדינה תוך כדי העבודות. אז גם זה אירוע סמלי, ברמה של להיות נוכח בכזה אירוע, ואני מסתכל על זה גם במבט רחב יותר, של איך זה יכול אולי להשפיע בעתיד לטובה על היחסים בין המדינות, וזה משמעותי.
"אגב, בגלל שאני דובר השפה, מאוד נוח לי לנהל פה שיחות ולהסביר. מרבית האנשים פה לא דוברי אנגלית, ומרבית אנשי המשלחת לא דוברי ספרדית, אז הרבה מאוד פעמים אני נדרש להסביר דברים מקצועיים מעברית לספרדית. לא שאני מהמקצוע, אבל אנחנו פה כדי לסייע כמה שאפשר. גם לנהל שיחות עם האנשים שאני פוגש ברחוב. בסוף זה עושה משהו כשאתה פוגש אותם ברגע הכי קשה שלהם ומנסה לעזור כמה שיותר. זה עושה את ההבדל בעיניי".
הגורם הצבאי סיכם בכך אולי את מה שמאפיין את המשלחת כולה. משימה שהחלה בעקבות אסון טבע כבד, הפכה בתוך ימים למבצע הנדסי רחב היקף, להכשרת אנשי מקצוע מקומיים, לחיזוק הקשר עם הקהילה היהודית, ולמהלך בעל משמעות מדינית נדירה בין ישראל לוונצואלה. עבור אנשי פיקוד העורף, מדובר לא רק בשיקום מבנים, אלא גם בבניית אמון, תקווה וגשר חדש בין שתי מדינות שלא קיימו קשר רשמי במשך קרוב לשני עשורים.
