לקראת סוף השבוע עברו בכנסת מספר חוקים שהיו חשובים למפלגות החרדיות: חוק יסוד לימוד תורה, חוק לעצירת מעצרי עריקים מצה"ל, שהם תלמידי ישיבות, חוק ללימוד בהפרדה לתארים גבוהים וחוק הכשרות המעניק מחדש את הבלעדיות בנושא הכשרות לרבנות הראשית ולא לשום גוף פרטי.
אפשר להסתכל על החוקים הללו בשתי נקודות מבט: עניינית ופוליטית. כמובן, שהחוקים הללו הגיעו לאוויר העולם אך ורק מתוך מניעים פוליטיים, צרכים של המפלגות החרדיות אל מול קהל בוחריהם. בעיקר נכונים הדברים לגבי חוק עצירת המעצרים וגם חוק יסוד לימוד תורה.
שני החוקים הללו נועדו לקרוץ לציבור החרדי ולומר לו: אנחנו, המפלגות החרדיות כן הצלחנו לדאוג להם בסוגיה שמטרידה אתכם הכי הרבה – גיוס לצה"ל. נכון, זה עוד לא מושלם, אבל לעת הזאת זה המירב שאפשר להשיג. מי שנדחף לתמוך בחוקים הללו היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
לנתניהו היה קריטי לשמר את הברית עם המפלגות החרדיות לקראת התקופה של אחרי הבחירות. נתניהו רוצה למנוע מצב בו החרדים עושים עסקים עם מפלגות האופוזיציה – אייזנקוט, בנט ושות'. בציבורים שלו נתניהו ישלם על תמיכתו בחוקים הללו. הציבור הכי חשוב בבחירות הללו הם אנשי ליכוד ליברלי, ממלכתי, "ליכוד רך", אלו שעזבו את הליכוד בסקרים לטובת מפלגות האופוזיציה מתוך כעס על התנהלות הליכוד, או חלקים ממנו בשנים האחרונות.
גם נתניהו מזהה את המגמה הזאת ולכן הוא רוצה לרענן את רשימת הליכוד באנשים חדשים מבחוץ שיצבעו את הליכוד כמפלגה יותר ליברלית. כל החוקים "החרדיים" ימנעו מאותם ליכודניקים ליברליים וממלכתיים לחזור הביתה. אני מעריך שהצבעות השבוע יעלו לליכוד מספר מנדטים ונתניהו החליט ללכת עם החרדים למרות זאת כדי לשמר את הברית.
מכל החוקים לטובת החרדים שעברו תשומת הלב המרכזית היתה על חוק להפסקת מעצרי חרדים שאינם מתגייסים. בראיונות שהיו לי השבוע הבעתי את דעתי שהחוק יפסל בבג"ץ תוך דקות. למה? כי הוא לא חוק שוויוני.
ניתן היה להתגבר על המכשלה הזאת בקלות, מראש, על ידי חוק המקפיא מעצרי עריקים מכל המגזרים לתקופה של עד אחרי הבחירות. בג"ץ היה מתקשה יותר לעצור את החוק הזה, כי הוא חוק שוויוני גם לחרדים וגם לחילונים. למה לא הלכו בדרך הזאת – לאלוקים הפתרונים.
אם צריך לצפות פני העתיד, אין ספק, שאם החזית הביטחונית תהיה שקטה יחסית – נושא החרדים יככב בקמפיינים בעיקר של האופוזיציה ותהיה בהם פגיעה בבטן הרכה של הליכוד.
