תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן שנחשפה לאחרונה בחפירות חניון גבעתי, אותן מנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בתוך המרחב של עיר דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים, מציגה קורות עץ עבות שנשרפו במהלך חורבן הבית הראשון.
הממצא המפויח אותר בתוך מבנה קדום שקרס לחלוטין בעת השריפה העזה שהשתוללה בעיר. מנהלת החפירה, אפרת בוצר, הסבירה כי "נראה שהקורות הללו, אשר שימשו, כנראה, לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שעזר להשתמרותן יוצאת הדופן". חוקרים נוספים מציינים כי הטיח שנמס מקירות המבנה הוא אכן הפיגמנט שחתם תחתיו את העצים השרופים ובכך סייע לשמירת הממצא במשך כ-2,600 שנה.
מעבר לעצם הגילוי, העצים שנמצאו נושאים עמם ערך מדע פורץ דרך. ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות, העוסקת במחקר הממצא, ציינה כי "מאד נדיר למצוא בארץ עצים עם כמות יפה של טבעות, ופה, בעיר דוד, מצאנו קורות עבות, שיש להן הרבה טבעות, וזה מהווה פוטנציאל מחקרי". היא הוסיפה והסבירה את המשמעות הטכנולוגית והמדעית: "ככל שיש לעץ יותר טבעות, הדבר מסייע לנו להגיע לרזולוציה גבוהה יותר של תיארוך. אם עד היום יכולנו לתארך ממצא בטווח של מאות שנים, הרי שעכשיו אנחנו מגיעים לתיארוך מדויק יותר, בטווח של 10 שנים בלבד".
הגילוי הנוכחי מקבל נפח מיוחד גם לאור סמיכותו למועדים בלוח השנה העברי, כפי שציינה בוצר: "אנחנו רגע לפני תשעה באב, זה נותן תחושה שראית את הרגע של החורבן, את הרגע שבו הכל התרחש, וזה מאד נוגע ללב". אל הדברים הצטרף גם שר המורשת, עמיחי אליהו, שהתייחס לממצאים ואמר: "האדמה של ירושלים ממשיכה להעיד את מה שיש מי שמנסים להכחיש. קורות העץ שנשרפו בחורבן הבית הראשון הן עדות אילמת אך עוצמתית לקיומו של העם היהודי בירושלים לפני כ-2,600 שנה. ערב תשעה באב, הגילוי הזה מזכיר לנו שהקשר שלנו לירושלים אינו רק קשר של אמונה, אלא גם של היסטוריה, ארכיאולוגיה וזיכרון לאומי. תפקידנו הוא להמשיך לחשוף את האמת, לשמר אותה ולהעביר אותה בגאווה לדורות הבאים.״
