לקראת תשעה באב, נשאל ראש הישיבה הגרמ"ה הירש כיצד ראוי להנחות בחורי ישיבה שמתקשים לצלוח את אמירת הקינות הארוכות וחושים ריחוק מהתוכן. המגיד של עולם הישיבות, הרה"ג אהרון בירנצוויג, הציג בפניו את הדילמה האם להסתפק בקטעים נבחרים בלבד או לקרוא את הכל כסדרם ללא הבנה עמוקה.
בתשובתו הזכיר הגרמ"ה הירש את דבריו של הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל, שלפיהם גם כאשר אין מבינים את תוכן הקינות, עצם הישיבה על הארץ ואמירת הקינות עם כלל הציבור מכניסים את האדם לאווירת האבל של היום. לצד זאת הבהיר כי אין לבטל את אמירת הקינות, אך ניתן לקצרן: "לוותר על הקינות לגמרי – זה ודאי לא. אבל אפשר לצמצם את הקינות קצת". לדבריו, ראוי לבחור מראש קטעים מרכזיים, ללמוד אותם היטב ולהתעמק בהם, בעוד שאת שאר הקינות יאמרו יחד עם הציבור כחלק מ"אבלות הכלל".
בהמשך נשאל ראש הישיבה גם על רצונם של בעלי בתים להתחזק לקראת הימים הנוראים. הרב בירנצוויג אמר: "הבעלי בתים אומרים מה הם התחזקו עד ראש השנה, עד ימים נוראים, הם גם רוצים להשתתף במטרה לבטל את הגזרות". הגרמ"ה הירש השיב כי גם עליהם לקבוע סדר לימוד, והורה: "ומתי שהם לומדים במהחך הלימוד שהם יקבעו תענית דיבור".
שאלה נוספת עסקה בהנהגה בבין הזמנים ובשמירה על זמני קריאת שמע. הרב בירנצוויג ביקש לדעת עד כמה ניתן להקל בתקופה זו. ראש הישיבה השיב שאין לאחר את זמן קריאת שמע, וציין כי ניתן לנהוג כשיטת הגר"א. עוד הוסיף כי גם מי שמקפיד במשך כל השנה על זמן קריאת שמע לפי שיטת המגן אברהם, אם אין בכך נדר והוא חש הקלה בבין הזמנים, רשאי לנהוג בתקופה זו כשיטת הגר"א.
בנושא הכשרות מחוץ למסגרת הישיבה נשאל הגרמ"ה הירש האם יש להמשיך ולהקפיד דווקא על הכשרים מסוימים. הוא הדגיש בעיקר את הצורך בהפרשת תרומות ומעשרות ואמר: "הכשרים אחרים, אף על פי שבדרך כלל הוא לא מעשר – למשל הבחור לא מעשר – אז בהכשרים אחרים שכן יעשר".
לקראת סיום הוצגה בפניו שאלה על בחור שהתחזק מבחינה רוחנית, בעוד הוריו מבקשים לצאת למלון שאינו תואם את רמת הצניעות שעליה הוא מקפיד: "האם הוא צריך לנסוע לשם ולהתחזק שם, ישמור על עצמו או שלא, שיהיה כל מיני תירוצים". ראש הישיבה השיב כי כאשר ניתן להימנע מהנסיעה מבלי ליצור מחלוקת במשפחה, זו הדרך הראויה: "אם יש לו דרך – בדרך בלי לעשות מחלוקת – בוודאי לא ללכת".
