המתיחות בין ישראל לטורקיה בזירה הסורית עולה מדרגה, לאחר התקיפה הישראלית בבסיס חיל האוויר הסורי אבו א־דוהור שבמחוז אידליב. לפי גורם ישראלי בכיר, מטרת התקיפה הייתה למנוע התבססות צבאית טורקית בבסיס ולסכל שינוי במאזן הכוחות באזור, כך דווח על ידי העיתונאי ברק רביד.
הטענה הישראלית מעוררת תגובה חריפה באנקרה. בכיר טורקי דחה את הדברים בתוקף ואמר: "לא הייתה נוכחות טורקית בבסיס. ישראל ממציאה תירוצים להפציץ מדינות שכנות ולערער את היציבות באזור"
התקיפה עצמה הייתה משמעותית. לפי דיווח רויטרס, חיל האוויר הישראלי ביצע שמונה תקיפות נגד בסיס אבו א־דוהור, שפגעו בין היתר במסלול ההמראה ובמתקני אחסון. לא דווח על נפגעים. מדובר בתקיפה הראשונה של ישראל נגד נכסים של ממשלת סוריה מאז חודש מרץ.
גם סוכנות הידיעות AP דיווחה כי הבסיס, שהיה מושבת במשך שנים, עבר בתקופה האחרונה תהליכי שיקום בסיוע טורקי. לפי הדיווח, גורמים טורקיים היו מעורבים במאמצים להכשיר מחדש את המתקן, בעוד שישראל חוששת מהתרחבות הנוכחות הצבאית של אנקרה בסוריה ומהאפשרות שתשתיות צבאיות טורקיות יגבילו את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי.
אבו א־דוהור אינו בסיס שולי. הוא ממוקם במחוז אידליב, כ־70 קילומטרים מהגבול הטורקי, ושימש בעבר את חיל האוויר הסורי. הבסיס יצא מכלל פעילות לאחר שנים של מלחמת אזרחים, וכעת המאמצים לשקמו משתלבים במהלך רחב יותר של השלטון החדש בדמשק לבנייה מחדש של הצבא הסורי.
החשש הישראלי מפני המעורבות הטורקית בצבא הסורי אינו חדש. בחודשים האחרונים דווח על צעדים טורקיים לחיזוק התשתיות הצבאיות והאוויריות בסוריה. כבר בינואר דווח כי טורקיה הציבה מערכת מכ"ם מתקדמת בנמל התעופה בדמשק, צעד שעורר בישראל חשש מפגיעה בחופש הפעולה האווירי.
גם המכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע בעבר על האפשרות שטורקיה תבסס נוכחות צבאית בבסיסים סוריים, ובהם מתקנים באזור תדמור ו־T4, ועל כך שישראל עשויה לראות בהתבססות כזו איום על חופש הפעולה שלה בשמי סוריה.
אלא שההתפתחויות האחרונות מצביעות על כך שהמוקד הולך ומתרחב. במקביל לשיקום התשתיות הצבאיות, בסוריה מתנהל גם תהליך לבחינת היכולות הגרעיניות שהותיר אחריו משטר אסד. רויטרס דיווחה היום כי שר החוץ הסורי אסעד א־שיבאני אמר שהחומר הגרעיני שנמצא במדינה יישאר בתחומה ויהיה נתון לפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לדבריו, סוריה מעוניינת להשתמש בחומר למטרות שלום.
הדיווחים העדכניים על החומר הגרעיני חשובים במיוחד על רקע ההיסטוריה של התוכנית הסורית. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מצאה בשנים האחרונות חלקיקי אורניום שמקורם בעיבוד אנושי באתר בסוריה, במסגרת החקירה המתמשכת של הפעילות הגרעינית שהתקיימה בתקופת משטר אסד.
עם זאת, הטענה שלפיה בידי סוריה מצויים כיום 50 טונות של אורניום אינה מידע חדש שנחשף היום. מדובר בהערכה ותיקה שמקורה בפרסומים משנת 2013, שלפיהם בסוריה אוחסן עד אז מאגר של כ־50 טונות אורניום טבעי, שנועד לשמש כחומר גלם לתוכנית הגרעין הסורית. המכון למחקרי ביטחון לאומי מציין אף הוא כי הדיווחים הללו עסקו באורניום טבעי, וכי מיקומו אינו ידוע בוודאות.
ההתפתחויות האחרונות מציבות אפוא כמה מוקדי חיכוך במקביל: שיקום הצבא הסורי, העמקת המעורבות הטורקית, הניסיון של דמשק להשיב לעצמה יכולות צבאיות ותשתיות אוויריות, והמשך הבדיקה הבינלאומית של שרידי תוכנית הגרעין הסורית.
מבחינת ישראל, השילוב הזה מייצר תמונה מורכבת במיוחד. אחרי נפילת משטר אסד בסוף 2024 נוצרה מציאות חדשה בסוריה, אך במקומו של הציר האיראני התפתחו איומים אחרים, ובראשם האפשרות של התחזקות הצבא הסורי ושל מעורבות טורקית ישירה בתשתיות הביטחוניות במדינה.
התקיפה באבו א־דוהור עשויה לכן להתברר לא רק כאירוע נקודתי, אלא כאיתות ישראלי ברור לגבי הקווים האדומים שלה בסוריה. אם אנקרה אכן תמשיך להעמיק את נוכחותה הצבאית ולסייע בבניית הצבא הסורי, העימות בין האינטרסים הישראליים והטורקיים בשטח הסורי עלול להפוך לאחד ממוקדי המתח המרכזיים במזרח התיכון.
