מירושלים הגיעה הלילה ערב חג הסוכות הידיעה הכאובה והמצערת על הסתלקותה בדמי ימיה של האישה החשובה והאצילית, מרת חיה רוחמה מקלב ע"ה, משכונת רמות בעיר.
הפטירה מגיעה לאחר שסבלה ייסורים קשים מהמחלה בשנה האחרונה והיא בת 39 בלבד בפטירתה. המנוחה הותירה אחריה בעל, הורים, אחים ואחיות, ושלושה יתומים קטנים הרכים בשנים שנותרו ללא אם.
המנוחה ע"ה נולדה לאביה, יבלחט"א הרה"ג ר' יוסף גד וינברג שליט"א, ולאמה מרת יהודית לבית משפחת פארבר. היא נצר לשושלת רבנית מפוארת: מצד אביה היא נכדתו (בן אחר בן) של כ"ק האדמו"ר מסלונים, בעל ה'ברכת אברהם' זצ"ל, ומצד אמה היא אחייניתו של יבלחט"א הגאון רבי דוד כהן שליט"א.
בהגיעה לפרקה נישאה לבעלה, מתלמידי החכמים והאברכים החשובים, הרב יוחנן מקלב שליט"א, בנו של חבר הכנסת אורי מקלב. יחד הם הקימו וגידלו בית מיוחד שהושתת על מידות טובות, הארת פנים לכל אדם, ועזרה לזולת. היא עמדה לימין בעלה במסירות למען יוכל לשקוד על התורה והיראה.
מכריה מתארים דמות מופת של יראת שמים טהורה ומידות נעלות שהייתה מכלול מושלם והצטיינה בכל מקום שבו הייתה. היא נודעה בהקפדתה היתרה על שמירת פיה ולשונה, והרבתה בתפילות מיוחדות וזכות. תמיד הייתה צהלה ושמחה נסוכה על פניה, שהאירו בסבר פנים יפות. היא מעולם לא הייתה צריכה או ביקשה דבר עבור עצמה, ושום דבר לא היה קשה עבורה. הבקשות היחידות שהיו לה נועדו אך ורק למען תלמידותיה ומכריה. את כל מעשי החסד והעזרה לזולת עשתה בצנעה, בשקט ובצניעות גדולה, והייתה עמוד התווך של ביתה.
את חייה המקצועיים הקדישה המנוחה לעולם החינוך המיוחד, שם מסרה את נפשה ושימשה כעין אמא של ממש עבור תלמידותיה. היא הייתה אשת מקצוע מומחית, ולימדה והעניקה טיפולים באמנות במגוון מוסדות ומרחבים. אופייה המיוחד השפיע על כל סביבתה ויצר קשר עמוק לא רק עם התלמידות וצוות בית הספר, אלא גם עם החברות, הרופאים והאחיות שבאו עמה במגע.
בשנה האחרונה חלתה במחלה קשה, אותה קיבלה בדממה מתוך תקווה, אמונה וחיזוק הסביבה. ביממה האחרונה הידרדר מצבה, ולמגינת לב בני משפחתה ומכריה הרבים השיבה את נשמתה ליוצרה.
מסע ההלוויה יצא ביום שישי בשעה 10:45 מבית הכנסת צא"י בשכונת רמות פולין בירושלים, לעבר הר המנוחות, שם נטמנה. בעקבות כניסת החג, בני המשפחה בהם משפחות מקלב, וינברג, פוקס ושפירא ישבו שבעה שעות ספורות בלבד בבית המנוחה שברחוב הרב חזקיה שבתאי 13 (דירה 2) בשכונת רמות.
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
