שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם!
אדם שאני מכיר וקשור איתו בקשר משפחתי וחברי חם מאוד, מנהל אורח חיים נגד התורה, נגד היהדות, משהו חמור מאוד שאני לא רוצה לפרט באוזני מאזינינו וצופינו אניני הטעם.
האם אני מוכרח להוכיח אותו על כך? האם לריב איתו? האם להגיע איתו לפשרה? האם לא להתייחס? מה תפקידי בעולמי?
השאלה הזו נכונה לגבי אותו קרוב משפחה ולגבי כל אדם שאתה רואה ברחוב, האם התפקיד שלנו "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט, יז) הוא תפקיד שאומר שכל מי נראה שלא נוהג כשורה, נוכיח אותו? נשאל אותו? נכנס לו לחיים ונלמד אותו אורחות יושר, או שנתעלם ממנו?
התשובה היא חד משמעית, תלוי.
הכל תלוי במידת ההשפעה שלך על אותו אדם.
מלמדים אותנו רבותינו זכרונם לברכה (שבת נ"ד ע"ב) שאדם שיש לו השפעה על אנשי עירו נתפס על העוונות של אנשי עירו, כלומר, הוא יקבל עונש על העבירות שלהם, כי הוא יכל להוכיח אותם וליישר אותם.
אם הוא מסוגל להשפיע על כל בני הארץ, הוא יתפס וייענש על העבירות של כל בני הארץ.
אם הוא מסוגל להוכיח אך ורק את בני משפחתו הקרובים וליישר אותם, תפקידו יהיה ליישר את בני משפחתו הקרובים.
לעולם לא מעירים הערה לאדם שבכלל לא מבין אותך, שלא יודע מה אתה רוצה מהחיים שלו, אלא להיפך, אדם כזה מקרבים, מחבקים, ורק לאחר שמגיעים ליחסים נאותים ומתאימים, מעירים בשיא העדינות את ההערה הנכונה.
"אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ" אומר שלמה המלך בספר משלי (ט, ח).
אל תנסה לקחת אדם משום מקום ללא שום קשר אליך וליישר אותו, כי בדיוק אבל בדיוק אתה לא היית מוכן להתיישר על ידי אדם שאתה לא מכיר ולא מבין מהיכן נחת עליך, כך גם הוא לא מוכן לשמוע ולקבל ממך.
כאשר ישנה חברות מסוימת, הבנה, הערכה, משהו שאתה יודע שיכול להועיל, שם תפקידך וחובתך להוכיח, להסביר בצורה יפה, ולהתקדם צעד אחר צעד אל השביל הנכון.
אבל כאשר אתה הולך לגרום לו לתסיסה, למריבה, לחבוט בך חלילה, אתה חייב לעצור, לחמם את היחסים, להתקרב ולחבק, ורק אם תהיה עת רצון, להעיר את ההערה הנכונה.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!